בע"ה.
שמות על אבנים חקוקות כבר שנים.
שמות של אנשים, אנשים שכבר אינם.
שמות של גיבורים, קדושים, צדיקים
שמסרו נפשם ושבקו חיים.
מאז ועד עכשיו-
דברים השתנו. תקופה אחרת,
אנשים אחרים.
אבל ברגעים האמיתים-
יוצא אותו דבר
אותה עוצמה, אותה גבורה.
אנחנו כאן להמשיך,
כאן בשביל לבנות.
אנחנו נמשיך להלחם את מלחמתם-מלחמתנו
עד היום האחרון.
תגובות
חזק.
זה קטע ממש יפה ועצוב ..
כתוב כ'כ בגובה העינים ומצד שני בגודל ובעוצמה.
רגשות אמיתיים ונכונים כ'כ.
ואני יגיד לך משהו - ככל שמתקדמים בדורות
נראה שאנשים אגואיסטים יותר אבל לא! הפוך - נולדות נשמות עם גבורה גדולה יותר. נשמות כלליות יותר.
בנקודות טורפה יוצא האמת.
כתבת יפה. שכוייח.
ואולי זה סתם האסוציאציה שלי...
קטע מדהים
אהבתי מאוד!..
כלהכבוד לך!
תמשיכי כך..=]]
אני פשוט אוהבת איך שאת רושמתת!!!!
מסכימה איתך.אוהבת!! *אני*
הכי אהבתי:
"אבל ברגעים האמיתים-
יוצא אותו דבר
אותה עוצמה, אותה גבורה."
יוצא אותו דבר
אותה עוצמה, אותה גבורה.
של האומץ. הבלי פחד , מתי שצריך לפחד. בלי חשש , בזמן הספקות.
כשיוצאים ["ברגעים האמיתיים"] - לא יראים מהם ["יוצא...עוצמה , גבורה".]
עד היום האחרון.
"נלחמים בשביל הדגל - בשביל ארץ ישראל"
זה הדבר היחיד שנותן את הכח "עד היום האחרון".
כ"כ אמיתי הקטע הזה.
כתוב בצורה חודרת חזק ללב.
יישר כח. מאוד יפה.
יהי זכרם ברוך!
אנחנו כאן - כדי להילחם...
חזק...
מדהים...
הזכיר לי את האבנים של טרבלינקה...