ע(ו)מקים.

מאת
כותבת
פורסם בתאריך י"ד באייר תשס"ט, 8.5.2009
כמו אדם זאב,
מדי פעם.
כמו טיהור תקופתי
שמזכיר לי,
ומתיש את כוחותי
ושוב נולדת מחדש
בדרך כלל יותר גבוהה,
אל אופק, שמתאדם לו
ונשאר.
ויודע אתה,
לא ביקשתי דבר
רק להירגע.
לא ביקשתי דבר,
רק את הכל.
 
קצת זולגת מעצמי, ומערבבת
בלי לדעת מה.
סחור וסחור,
אולי תסבירי, רק פעם אחת
לעצמך,
מה את מרגישה.

תגובות

י"ח באייר תשס"ט, 18:43
יפה מאוד! י איש אחד י
מרגש!
את מאוד כשרונית
י"ח באייר תשס"ט, 18:52
יפה! י לאל י
יישר כֹח!!=]

י"ח באייר תשס"ט, 19:40
מעולה! י גייטל רייזל י
יש לך סגנון ממש מיוחד! אני אוהבת..
י"ח באייר תשס"ט, 19:56
אם כוונתך לכול אחת,אז אני מרגישה טוב עם האמת י אנונימי י
י"ח באייר תשס"ט, 20:16
רגש מוכר... י אנונימי י
כתוב מהמם ומיוחד
י"ח באייר תשס"ט, 20:41
אהבתי. מיוחד מאד. י מורי'ה. י
כ' באייר תשס"ט, 08:24
תודה רבה חבר'ה יומטוב=) י כותבת י
כ"ו בניסן תש"ע, 22:12
נפלא ממש י חנן.לב י    הודעה אחרונה
נהניתי מהתוכן, שמדבר מעצמו...