צלצול הטלפון נשמע היטב בחלל הבית. פנחס ניגש להרים את השפופרת.
"שלום, ר' פנחס? מדבר צבי כהן הר"מ של מתן. "
"אה, שלום." ענה פנחס. הוא חשב שהוא מתקשר בקשר למתן. אך לא.
"זה בקשר ליד לאחים." אמר ר' צבי.
פנחס ידע שר' צבי כהן וגם ראש ישיבה עובדים ב'יד לאחים'. הוא קיווה שיש בפיו רק בשורות טובות. "אני שמח לבשר לך." פתח צבי. "שהשגנו ב"ה רשימה של מבוקשים וביניהם גם הבעל של ביתך, ציפורה. חלק מהאנשים הם אחראים לכמה פיגועים."
"יופי ב"ה, אני שמח לשמוע." אמר פנחס.
בלי נדר עוד כמה ימים נצא לפעולת חילוץ. נקווה שה' יהיה בעזרנו." אמר ר' צבי.
"אני מקווה מאד שהפעולה תצליח." אמר פנחס.
* *
*
שלושתם כבר היו על המכונית בדרכם לשדה התעופה.
יוסי שאל את בועז היושב על ההגה: "דיברת כבר עם המשטרה שיוציאו צו איסור יציאה מהארץ למתן ולאיש שכנראה איתו?"
"פנחס דיבר איתם." ענה בועז. "שאל אותו."
"כן אני דיברתי איתם." אמר פנחס. "היה לי קצת לשכנע אותם. הם בהתחלה טענו שהילד הלך מרצונו ואין להם שום עילה לעצור אותו, אבל אז אמרתי להם שראיתי ערבים נכנסים לבית של ג'ק המסתורי הזה והראיתי להם את התמונות והם אמרו שיכול להיות שהם באו לתקן איזה מזגן או משהו, בהתחלה לא חשבתי על זה אבל אז טענתי שאם כך לא צריך כל כך הרבה ערבים מספיק אחד או שניים ולמה הם דפקו בצורה מיוחדת והם היו צריכים להגיד איזה סיסמה ולמה הדלת נפתחה בצורה חשאית וחוץ מזה שלא היה להם כלי עבודה. בסוף הם השתכנעו והסכימו לשלוח שוטר לשדה תעופה. הוא יחזיק שלט עם השם של מתן אולי גם ככה מתן יבוא אליו ואז הוא יפתיע אותו ויראה לו את הצו איסור יציאה מהארץ."
תוך 40 דקות הם כבר הגיעו לשדה תעופה.
הם ירדו מהרכב ונבלעו בתוך ים האנשים ששטף את שדה התעופה.
קשה היה למצוא מישהו בתוך כל הבלגן הזה.
בועז הציע שהוא ילך למודיעין לברר האם השמות של מתן וג'ק נמצאים ברשימה של היוצאים מהארץ בטיסה של 3:45, ויוסי ופנחס ילכו לחפש את השוטר או את מתן.
הם ראו אותו נבלע בתוך ים האנשים ומפלס לו דרך ביניהם.
בועז הגיע למרכז שירות הנוסעים, המתין בסבלונות עד שיגיע תורו ואח"כ ניגש אל הפקידה וביקש ממנה לברר האם השמות של מתן וג'ק נמצאים ברשימה.
הפקידה עיינה כמה דקות במסך שמולה ואחר כמה זמן אמרה: "לא, אני מצטערת, אבל אני לא רואה את השמות האלה מופיעים ברשימה.
בועז התאכזב. "לא?!" הוא חשב אולי הם דחו את הטיסה.
"את יכולה לבדוק לי בבקשה ברשימה של הטיסה הבאה?" הוא שאל.
היא עיינה שוב ואמרה: "מצטערת, גם ברשימה הזאת הם לא מופיעים."
"אולי ברשימה של הטיסה הקודמת?" ניסה בועז.
אך גם ברשימה הזאת הם לא הופיעו. הוא ביקש ממנה לחפש בכל הטיסות של אותו יום. "מצטערת, הם לא מופעים בשום מקום."
בועז חזר מאוכזב לשאר חבריו.
הוא ראה אותם שחים עם שוטר שהחזיק בידו שלט שעליו כתוב: 'מתן גורן'
בועז הודיע להם שאין טעם לחפש אותם, הם לא נמצאים ברשימה.
"אל תדאג." אמר השוטר, ושפמו התנודד מתי שדיבר. "עדיין יש טעם לחפש אותם."
"אך קודם כל אני יציג את עצמי, שמי מוריס בוסקילה ואני נשלחתי מטעם המשטרה לעזור לכם להחזיר את הילד האבוד."
בועז לחץ את ידו. "נעים מאד, אני בועז."
השוטר ערסל את כרסו. "יכול שיש להם דרכונים מזויפים." הוא אמר.
"אנחנו צריכים לחפש מישהו שקצת דומה למתן."
ב- 3:40 נשמע קול כרוז נשי: "נוסעים יקרים, הטיסה להודו של מטוס 455 יוצאת בעוד 5 דקות."
בועז, יוסי, פנחס והשוטר, תרו בעיניהם אחר מתן או מישהו שמזכיר אותו.
אך לא עלה בידיהם כלום. שום אחד שדומה למתן לא נראה באופק.
המטוס החל להמריא., והם ידעו שאין להם כבר סיכוי למצוא אותו.
הם חזרו בתחושה של כישלון והחמצה.
* *
*
באותו זמן, התכנסה קבוצת ערבים במרתף סודי בבית ברמת- גן, ושחה ביניהם.
ראש הקבוצה 'מוחמד אל עזאת' ערבי גבוה וקצת שמן עם שפם עבות וכאפיה שעטפה את ראשו, דיבר: "השלב הראשון במבצע הסתיים. הדג נלכד ברשת, הצלחנו לצוד את הבחור. ג'ק, הלא הוא מחמוד, הצליח לפתות את מתן לצאת איתו לחו"ל באמתלה של טיול ברחבי העולם. הסית אותו נגד הישיבה שלו ובמיוחד נגד הרב שלו ורה"י שהם דמויות מרכזיות במבצע, וגם בכלל נגד הדת. הם אתמול כבר טסו להודו, יטיילו קצת, כדי לגרום למתן להאמין לו, הוא יסביר לו את פרטי המבצע ומה עליו לעשות, ואח"כ יחזרו לארץ ואז החלק העיקרי של המבצע יתחיל. יש שאלות?"
"כן." ערבי צעיר בשנות העשרים לחייו קם ודיבר. הוא היה שחום עם תווי פנים ברורים, לחייו הלא מגולחות השוו לו מראה של אסיר.
"אמרת שמתן הגיע לפה, לבית של מחמוד, לפני יומיים ומשם הם החליפו רכבים. המשטרה ומי שמחפש אותו, גילו את הרכב של מתן או של אבא שלו, עובדה שהרכב כבר לא פה, עכשיו הם יעשו חיפוש בבית ויגלו את מקום המפקדה שלנו , ואולי גם ממצאים שיוכלו לסייע להם להוביל אל מתן."
הוא התיישב בחזרה ונתן לראש הקבוצה לדבר.
"אל תדאג." הוא אמר לו. "אנחנו נמצאים במרתף תת קרקעי עמוק מתחת לאדמה, אין כמעט כל סיכוי שיגלו אותנו." הוא כחכח בגרונו והמשיך: "וחוץ מזה הכנו להם תרגיל קטן." הוא עצר לרגע והתקרב אל הנוכחים כממתיק סוד. "הנחנו כמה מסמכים מזויפים באחד החדרים כדי להטעות אותם. רק הפרט הראשון שמתן יגיע לבית של ג'ק, מחמוד, ומשם יחליפו רכבים, נכון. משם הם באמת המשיכו לדירה של אבו לטיף."
אבו לטיף חייך וקד קידה קטנה לעבר הנוכחים.
"הם באמת חושבים שהם נסעו לאיזה זקן אחד בתל- אביב ששילמנו לו כסף כדי שיגיד שמתן וג'ק היו אצלו. מתן ומחמוד כבר טסו אתמול להודו והם חשבו שהטיסה היום כמו שהיה כתוב במסמך. ואכן הם בלעו את הפיתיון."
אל עזאת גמר לדבר ונתן לנוכחים לשאול שאלות.
אחד הנוכחים קם ושאל: "יכול להיות שבזמן שמתן ומחמוד מטיילים להם בהודו,
אנשי 'יד לאחים' בינתיים יפרצו לכפר ויבצעו את זממם. אנחנו צריכים כמה שיותר מהר להשיג את הרשימה ולחבל להם בתכניות."
מוחמד אל עזאת ענה לו: "הם לא יהיו כל כך הרבה זמן בהודו. הם יחזרו תוך שבוע לפחות. וחוץ מזה אנחנו כמעט בטוחים שיד לאחים לא יתחילו את פעולת החילוץ שלהם בימים הקרובים.הם בטח למדו לקח מהפעולה הקודמת שנכשלה."
מוחמד אל עזאת שאל אם יש עוד שאלות, משלא ענו לו, הוא חתם את האספה.
"טוב אז זהו להיום. ניפגש בקרוב לדיון נוסף. האספה נסגרה."
כל הנוכחים התפזרו איש איש לביתו.
תגובות
אבל חוץ מזה ממש אבל ממש יפה
קצת לא הבנתי את הקטע עם יד לאחים.. או שזה אמור להתגלות מאוחר יותר??
הפריע לי שכתוב יביא במקום אביא..
תודה!!