לאור ירח

הירח מביט בי מעל.
צוחק לפחדי,
מחייך למראה מגרעותי,
מלגלג על רצונותי, שאיפותי,
שמח לאידי.
מזלזל בכול מה שהיני.

 

הולכת אני.
לבד.
ורק הוא איתי,
עוקב אחרי,
רודף אותי,

ואני מנסה לברוח.
אך הוא למעלה,
מתנשא מעלי,
הולך איתי,
לא נותן לי להתחמק ממבטיו.

 

שלם,
מנסה להראות כמה חסרה אנוכי,
והוא מושלם.

מביט בכולנו,
אך בי מתבונן,
מתבונן על מנת לראות לתוכי,
לראות את כל מה שאני.
וצוחק.

 

הירח מביט בי מעל.
רואה שעדין מנסה לצעוד אנוכי.
מנסה להתקדם,
בצעדים קטנים, מהוססים,
אך מנסה למרות הכול.
ואז כבר לא צוחק הוא,
מביט בי,
לאחר הכול אני צועדת,
והוא יודע-
ניצחתי.