כשכולם עצובים ובוכים
היא יושבת על הקרשים מנסה להבין
איך האטימות חלחלה בה כל כך,
איך שום דבר רחום אליה לא נכנס,
איך הכל אצלה כל כך מטושטש?
כשכולם בדיכאון היא לא מצליחה
להרגיש את הכאב והעוצמה,
האם לעולם כבר לא תרגיש?
מחר ביום החדש -תיראה שבעצם הכל כבר עבר
אנחנו כולנו ניתן לה תחושה שבעצם גם אצלנו החיים חזרו,
אמנם באיחור, אבל חזרו למסלולם.
תגובות
ברכות והצלחות בהמשך!
חג שמח!
השיר נכתב לפני שנה וחצי..
לאחר פיגוע..(נחשו איזה..!?) כבר לא רלוונטי כלפיי אבל אם מישו מתחבר...בכיף ;)
תודה
אפוש