פורסם בתאריך ג' בסיוון תשס"ט, 26.5.2009
משיכת מכחול
על תחושותיי
להערים, להעצים.
וטיפה של ספק
גברה למים, שוטפים
חולשותיי.
אך בדמי
זורם אור אחר
בבלבול, בסערה
שוכנת תשובה.
מתחת לביטחון חיצוני
ותפקיד מכוון,
ידעתי,
רצון קוני.
ובדמי, זרימה
של תורה
חיים של תפילה,
ואהבה.
תגובות
ולהכניס לב שלם לכמה אותיות מרובעות.
את, את מדהימה.
עלי והצליחי בהמשך..
שבוע טוב ומבורך.
השיר הזכיר לי אותך. הוא כ"כ משדר אותך.
ויש בי צד שמתחבר אליו.. [הלוואי שבשלמות..].
"מתחת לביטחון חיצוני
ותפקיד מכוון,
ידעתי,
רצון קוני."
לעשות רצוני כרצונו.
השבוע שמעתי פירוש על "ברוך שעשני כרצונו" שנוצרנו כבר כרצון הקב"ה, ובכ"ז, שנזכה להתאים את רצוננו לרצונו העליון.
את מוכשרת. ואת יודעת אתזה.
אוף, געגועיי ואהבתי.
3>
ועדין ריגשת אותי שניגמר אחרת..
את לא מבינה איך המילים האלה שיצאו מליבך מעידות עליך.
על הגודל שבך. וזה את.ממש.
המאבקים, הטלטלות, הבושה, בתוכם ממש נובטת (ובלי שאת שמה לב) אישיות חזקה, אישיות שקרובה לה', אישיות שחיה פה רק בשביל רצון ה', שנכנעת ונמאס לה כבר מהבלי העולם..
הלוואי והיית יודעת כמה את חשובה לי.
אה והכתיבה שלך מרעישה אותי כל פעם מחדש..
זה יפה. עמוק כזה.
ממ, מאוד.
ועומק כמו מיים שאין להם סוף מכל שורה...
פחדנו לטבוע,
לקחנו גלגל הצלה,
וזה היה שווה את זה!
חיים של תורה!!!
הכנסת בנו רוח התפיטות :)