עבדי דוד. (מתוך פרוייקט אושפיזין).

לפי הבנתי השיר מציג באופן חיובי את מעשה דוד ולפי ידיעותי יש על מעשה זה ביקורות..

איך בדיוק דמו של אוריה טוהר?

 

"א"ר יוסי תנינן כל מאן דחב ואתפרש מההוא חובא תשובה קא מעלייא ליה טפי, ואי לאו לא סליק בידיה תשובה ולא מעלייא ליה, אי הכי דוד היאך לא אתפרש מבת שבע לבתר, א"ל בת שבע דידיה הות ודידיה נטיל דהא מית בעלה, דתניא אזדמנת הות בת שבע לדוד מיומא דאתברי עלמא ומה עכבא ליה דנטל ברתיה דשאול מלכא, וההוא יומא נטל לה אוריה ברחמי אף על גב דלא הות דיליה, לבתר אתא דוד ונטיל דיליה ועל דדוד דחיק שעתא קמי קודשא בריך הוא לקטלא לאוריה ולמעבד הכי, אבאיש קמיה ואענש ליה לדוד, דהא קודשא בריך הוא בעא לאתבא ליה לדוד לקיימא ליה מלכותא קדישא עלאה, וכד תאב לדידיה תאב." (שם, שם)

ובעוד מלאנתא מקומות, כמו שיעקב כתב יש דעות קיצוניות - אבל יש קיצוניות לשני הצדדים, ובאמת, בלי להכנס להתפלספויות (או עם להכנס, רק תנו לי להשאר מחוץ להן).

אבל רוב העם כבר לא דובר ארמית, תרגם נא, ויהיה נחמד אם תגיד מאיפה המקור

לחפש, זוהר. אתה יכול לתת כמה מילות מפתח בגוגל ובטח הוא יזהה את זה באיזה מאגר תורני.

אם היה לי יותר מצב רוח אז גם הייתי מביא יותר מקורות ומתרגם וכולי וכולי אבל באמת לא כל כך בא לי ואני גם לא רואה תועלת בזה.

 

רק לכבוד רשב"י וחבורתו, תרגום בערך ללא שום אחריות. כל הסוגריים הם שלי וזה באמת לא מוצלח - הרבה הרבה יותר יפה בארמית.

א"ר יוסי תנינן כל מאן דחב ואתפרש מההוא חובא תשובה קא מעלייא ליה טפי, ואי לאו לא סליק בידיה תשובה ולא מעלייא ליה, אי הכי דוד היאך לא אתפרש מבת שבע לבתר, א"ל בת שבע דידיה הות ודידיה נטיל דהא מית בעלה, דתניא אזדמנת הות בת שבע לדוד מיומא דאתברי עלמא ומה עכבא ליה דנטל ברתיה דשאול מלכא, וההוא יומא נטל לה אוריה ברחמי אף על גב דלא הות דיליה, לבתר אתא דוד ונטיל דיליה ועל דדוד דחיק שעתא קמי קודשא בריך הוא לקטלא לאוריה ולמעבד הכי, אבאיש קמיה ואענש ליה לדוד, דהא קודשא בריך הוא בעא לאתבא ליה לדוד לקיימא ליה מלכותא קדישא עלאה, וכד תאב לדידיה תאב"

אמר רבי יוסי: כל מי שעובר עברה ועוזב את אותה עברה תשובה מועילה לו הרבה, ואם לא (אם לא עוזב את העברה) לא עולה בידו תשובה ולא מועילה לו. אם כך - דוד איך לא עזב את בת שבע לאחר שעשה תשובה?

- אמרו לו: בת שבע שלו היתה ושלו לקח, שהרי מת בעלה. ששנינו: ראויה היתה בת שבע לדוד מיום שנברא העולם, ומה עיכב לו (את לקיחתה אליו לאשה)? שלקח את בת שאול המלך (לאשה), ובאותו יום אוריה לקח (את בת שבע לאשה) בתפילה (שכמו שכתוב - תפילה יכולה לשנות גם את הזיווג שנקבע לאדם מראש ולכןן מותר לארס נשים במועד) למרות שלא היתה ראויה לו (לאוריה). לבסוף, בא דוד ולקח את שלו ועל (כך) שדוד דחק את השעה לפני ה' יתברך להרוג את אוריה ולעשות כך, אבאיש קמיה (אין לי תרגום יותר מוצלח מאשר "הסריח לפניו" אבל זה קצת יותר עדין) והעניש לדוד, ... (ההמשך באמת פחות קשור לעניננו).

ומה דעתך על "אבאיש קמיה"- סר חינו מלפניו.

אבאיש קמיה נראה לי קצת יותר חזק מאשר "סר חינו", יש דברים שבאמת קשה לתרגם (ואולי גם לא צריך, לא בכדי הזהר נכתב בארמית, זה נשמע הרבה יותר טוב...)

מקור נוסף. (ויש עוד הרבה). אם יהיה ממש מצב רוח טוב במיוחד אז אולי גם אתרגם... (אבל באמת, הכי טוב לנסות לקרוא את המקור, גם המאמץ והעמל שווים):

הקדמת ספר הזוהר דף ח/א-ב

 דוד מלכא בשעתא דאירע ליה ההוא עובדא דחיל, בההיא שעתא סליק דומ"ה קמי קודשא בריך הוא ואמר ליה מארי דעלמא כתיב בתורה (ויקרא כ') ואיש אשר ינאף את אשת איש, וכתיב ואל אשת עמיתך וגו', דוד דקלקל ברית בערוה מהו, אמר ליה קודשא בריך הוא דוד זכאה הוא וברית קדישא על תקוניה קיימא דהא גלי קדמי דאזדמנת ליה בת שבע מיומא דאתברי עלמא, אמר ליה אי קמך גלי קמיה לא גלי, אמר ליה ותו בהיתרא הוה מה דהוה דהא כל אינון דעאלו לקרבא לא עאל חד מנייהו עד דאפטר בגט לאנתתיה, אמר ליה אי הכי הוה ליה לאורכא תלת ירחי ולא אוריך, אמר ליה במאי אוקים מלה באתר דחיישינן דהיא מעוברת וגלי קדמי דאוריה לא קריב בה לעלמין דהא שמי חתים בגויה לסהדותא כתיב אוריה וכתיב אוריהו שמי חתום בהדיה דלא שמש בה לעלמין, אמר ליה מארי דעלמא הא מה דאמרית אי קמך גלי דלא שכיב בהדה אוריה קמיה מי גלי, הוה ליה לאורכא לה תלת ירחי, ותו אי ידע דלא שכיב בהדה לעלמין אמאי שדר ליה דוד ופקיד עליה לשמשא באנתתיה דכתיב (שמואל ב' יא) רד לביתך ורחץ רגליך, אמר ליה ודאי לא ידע, אבל יתיר מתלת ירחי אוריך דהא ארבע ירחי הוו דהכי תנינן בחמשה ועשרים דניסן אעבר דוד כרוזא בכל ישראל והוו עם יואב בשבעה יומין דסיון ואזלו וחבלו ארעא דבני עמון, סיון ותמוז ואב ואלול אשתהו שם, ובארבעה ועשרים באלול הוה מה דהוה מבת שבע, וביומא דכפורי מחל ליה קודשא בריך הוא ההוא חובה, ואית דאמרי בז' באדר אעבר כרוזא ואתכנשו בחמיסר דאייר ובחמיסר באלול הוה מה דהוה מבת שבע וביומא דכפורא אתבשר (שמואל ב' יב) גם יי' העביר חטאתך לא תמות מאי לא תמות לא תמות בידא דדומה, אמר דומה מארי דעלמא הא מלה חדא אית לי גביה דאיהו אפתח פומיה ואמר (שם) חי יי' כי בן מות האיש העושה זאת ואיהו דן לנפשיה טרונייא אית לי עליה, אמר ליה לית לך רשו דהא אודי לגבאי ואמר חטאתי לה' ואף על גב דלא חב, אבל במה דחטא באוריה עונשא כתבית עליה וקבל, מיד אהדר דומ"ה לאתריה בפחי נפש ועל דא אמר דוד (תהלים צ"ד) לולי (צ"ד א) יי' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשאי, לולי ה' עזרתה לי דהוה אפטרופא דילי, כמעט שכנה וגו' מהו כמעט, כחוטא דקיק כשיעורא דאית ביני ובין סטרא אחרא כההוא שיעורא הות דלא שכנה דומה נפשי, ובגין כך בעי לאסתמרא בר נש דלא יימא מלה כדוד בגין דלא יכיל למימר לדומה (קהלת ה') כי שגגה היא כמה דהוה לדוד ונצח ליה קודשא בריך הוא בדינא."

זה מאד לא בריא ,ועלול להיות מסוכן. 

יש אנשים שנכנסו לפרדס, ועוד לא מצאו את הדרך איך לצאת ממנו..

 

"הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו מעתה ועד עולם"

(ניסיתי לחפש באתר סנונית אבל הוא נתקע ולא נתן לי את המקור,מישהו יכול לעדכן אותי?)