פורסם בתאריך ט"ו בסיוון תשס"ט, 7.6.2009
בס"ד
החיים זה דבר ממכר
עובדה,
אנחנו נלחמים עליהם
יותר מכל דבר אחר
הזרם שסוחף אותנו ממהר
ואנחנו מנסים להתנגד
שנינו ביחד
מנסים להתבגר
רגשות שסוחפים אותי
קורעים את הלב
האהבה שמחשלת
נותנת בי את כל הכוחות
רק לא להשתנות
היום זה כבר לא יקרה
נראה,
אולי מחר
נתחיל שוב מחדש
המלחמה מתישה
אולי בפעם האחרונה
ננצח--
את הזרם
תגובות
זרם לי לאורך כל השיר, אבל בשורה האחרונה נתקעתי.
הקטיעה ב"ננצח את הזרם" היא אמנם יפה, אבל לא כ"כ מתאימה בקצב של השיר.
כל השאר- יפה, הכנסת פה הרבה אסוציאציות של אותו דבר- וזה מעשיר את הקטע בהחלט, וכמובן, זה שהשיר ככה זורם- למרות שאין לו מצלול ספיציפי, אי אפשר לשים את האצבע על חרוז כלשהו- אבל בהחלט יש פה מבנה אחיד לאורך כל השיר, עם אישזהו סדר.
בעצם, עוד הערונת- אין פה סימני פיסוק. לקח לי זמן לעלות על זה. נראה לי שזה מה שנותן לקרוא את זה בקצב כזה, ואז גם שתי הפסיקים [אחרי "עובדה" ואחרי "נראה"] נותנים לנו הפסקות שוות.
בספרות קיים המושג...או יותר נכון תקופת הזמן של "ימי הביניים" ולעומתו קיימת תקופת הזמן של ה"מאה ה-20" אנחנו נמצאים בתקופת המאה ה-20 ולכן אני יכולה לנתב את הקצב כרצוני..השיר מולחן ובאמת הבית השני מעט שונה או יותר נכון לומר מעריך את הבית הראשון...
תודה על המחמאות..
מקווה שהבנת את ההסבר הקצרצר (והבהחלט רציני) שלי...
מעריכה..ואשמח לשמוע את דעתך על יצירות נוספות שלי..
אפרת
נ"ב-
לאט לאט תתרגלי גם את לסגנון שלי שהוא "יחודי" במקצת..
בהנאה..
אפרת