שִתקי.
מילותייך נאחזות
באשליות.
שִקטי.
נסְחפת במערבולֵת
בבריחה לסערות.
כי טבעתי
בשמיעת קולךְ
ועיוורת, מוּלךְ
הופכת רע בטוב
ובלכתךְ
אמשול.
ובשתיקה
נערמות קליפות
על מוּגלַה.ולא אוכל לצעוק
כי ביקשתיךְ
תגובות
[גם אם לא, כך אני הבנתי..]
בכל מקרה, השיר יפה, כתוב מקסים, וזועק כאב.
ב"הצלחה רבה!!!
לא לשכוח להוריד ת'צמך מ'שקט' כשצריך לזעוק,
ולהכניס אותך לשם כשצריך שקט.
והנשמה, גם היא זועקת. קולותיהן, מתנצחות
מקצה העולם ועד קצו
נגמרנו, ובאנו אל המנוחה ואל הנחלה.
לילה דוובב(-:
סליחה, עצבנת אותי.