פורסם בתאריך כ"ב בסיוון תשס"ט, 14.6.2009
בנִי
שׁוֹכֵב בעריסתו
אוּלַי
שָׁאַל עליי.
אַךְ
בְּנַפְשִׁי הַכּוֹאֶבֶת
אֵין מָקוֹם
לְלִטּוּף
שֶׁל אֵם אוֹהֶבֶת.
בנִי
הִתְעוֹרֵר
שָׁנִים לפניי
שָׁאַל עליי.
אַךְ
בזיכרוני נִשְׁאַר
רַק
קוֹל מֵעָבַרִי
וְיָדַי שֶׁקָּפְאוּ
מִפחדי.
תגובות
הכתב- זה קצת מציק שזה קטן, אבל מצד שני זה מוסיף ל'אוירה' של השיר.
השיר ממש יפה, הפסיחות טובות, אבל אם עושים כל כך הרבה פסיחות רצוי לשים טיפה סימני פיסוק, שנוכל לנשום.
מהמם, ממש.
אבל לא מובן על מה כתבת...