שִׁכרוּת.

טוב לקרוא קטע שלך, מזמן לא כתבת.
כרגיל-מעניינת מאוד המשמעות שמאחורה.
(בעיקרון זה קטע אופטימי?- אני קוראת מידי פעם קטעים שירים וכו' ומוצאת שיש נטיה לאחרונה לכתיבה כואבת ופסימית..אהממ,צודקת? )

כמובן שזה לא אופטימי ושמח, אבל זה גם לא ההפך.. סוג של התמודדות.
ותמיד יש לאן להתקדם בכתיבה ששואפת לטוב ולא לרע.
תודה.

דבר ראשון אין כאן פסילה של סגנון-זוהי כמובן לגמרי בחירה שלך,ואת עושה את זה יפה,,
רק חשוב מאוד לדעת שהיות ושירה ,כתיבה וכ' אלו דברים ששייכים בקשר הדוק לעולם הרוח ולכן כתיבה פסימית מקבעת מציאות בעולם ממש וגם בליבנו ממש-קובעת הסתכלות,הרגשות ומחשבות. וכתיבה אופטימית בדיוק אותו דבר רק בצד החיובי,
מבינה???
רב גדול אמר לי פעם- לא לכתוב הרהורים נוגים וכו' בקיצור להימנע ממש מכתיבה שהיא פסימית-רק טוב ונקבע טוב בלב ובמציאות,אופטימיות בקיצור.
אבל לא סותר שהסגנון שלך מיוחד.
ב"הצלחה