בקשר ללימוד התורה - עצם היציאה תעזור לאברך ללמוד אח"כ טוב יותר, כמו שאמרת על החילוני שאח"כ חזר לעבודתו במשנה מרץ.. אבל ברור שאישה שנישאת לאברך יודעת שהיא תצטרך להקריב דברים מסויימים למען ערך התורה. ומי שלא מסוגלת לזה לא עושה את זה... כי זה באמת דורש הרבה! והיא מוכנה להקרבה הזו לא מתוך הכנעה אלא מתוך שמחה ואהבת ה'. וכמובן שזה לא סותר את זה שאפילו אם נניח הבעל יכול להסתדר גם בלי חופשה (שזה כשלעצמו נראלי קצת לא הגיוני אא"כ הוא ממש רם מעלה) הוא יכול ואף צריך לתת לאשתו, לכבד אותה וכו'. סליחה על המגילה החופרת רק רציתי לחדד את העניין הזה שבאמת אשת אברך מקריבה למען התורה.
אבל יפה ממש! זה נכון כ"כ! תודה :)
כ"א בתמוז תשס"ט, 11:15
תודה על ההארות הטובותיאוהב אמתי
ברצוני לבחון את הדברים על-פי הצורך לתקן את חטאו של האדם הראשון ע"י איש ואשתו כאחד. בדורות קדומים החלוקה היתה כדלקמן: א. אם האיש תלמיד חכם, אזי הוא לומד תורה ומפרנס את ביתו. אם אשתו מעדיפה שרק ילמד תורה, אזי היא מפרנסת אותו. ואם האיש אינו תלמיד חכם, אזי הוא מפרנס את ביתו וקובע עתים לתורה. ב. תפקיד האם לנהל את עניני הבית ולגדל את הילדים הקטנים. משהגיעו לגיל מצוות, תפקיד האב ללמדם תורה ואמנות (מלאכה) וכו'.
אלא שבדורות האחרונים, גם הגברים וגם הנשים השתנו. ודווקא מתוך שמחה ואהבת השם, יש מקום לשאול האם אין מקום לתמיכה הדדית גדולה יותר.
כ"א בתמוז תשס"ט, 13:11
מדהים..ישירה כיםי
כ"א בתמוז תשס"ט, 21:50
נורא הפריע לי שכתבת שהחילונים חושבים רק על עצמםיאנונימיי
זה בערך כמו להגיד שכל הדתיים הם מתנחלים
כ"ו בתמוז תשס"ט, 22:09
בכוונה כתבתי קלישאותיאוהב אמתיהודעה אחרונה
הרי במשפט הבא כתבתי נגד אותן קלישאות: הטינה כלפי השונה והאהבה העצמית לא רק שאינם מבצרים את האמת וכו'. בכל אופן, אתה צודק שטוב יותר היה לכתוב את המאמר ללא שימוש בהכללות חרדי, דתי, חילוני וללא קלישאות. תודה על ההארה הטובה.
כ"ב בתמוז תשס"ט, 01:16
כל הכבוד!י*מוריה 2*י
נהניתי לקרוא. אנימחכה להמשך. נ.ב. כיף לקרוא מאמרים שלך. תמשיך לכתוב! רק שאלה- אתה מביא את זה מתוך תובנות או שאתה מסתמך על מקור שלפיו אתה כותב?
כ"ב בתמוז תשס"ט, 13:12
תודהיאוהב אמתי
בד"כ אינני מציין מקורות במפורש כי ברצוני לכתוב בפשטות. כמובן שאני משתדל שכתיבתי תסתמך גם על מקורות וגם על מה שהקב"ה חלק לי בחסדו, באופן שיהיו בהתאמה.
כ"ד בתמוז תשס"ט, 21:14
יישר כח גדול.ימור ה'י
הנושא הזה חשוב כל כך. השפה טובה, קל להתחבר אליה. יש לי שאלה: כתבת שרגש הוא המדרגה התחתונה של השכל. אז אין רגש ושכל בנפרד כ2 מושגים שונים? כך זה נראה כביכול שהרגש הכי פחוּת. לכן לא הבנתי. (כמה מדרגות יש לשכל ואלו?) אתה כותב על דברים כ"כ חשובים, וטוב שאתה מדבר על זה בגלוי. כי זה בריאות הנפש, הנשמה, הגיון בריא. כי באמת, כמו שכתבת, אנו נוטים לקיצוניות, ופה יש מקום להזכיר שלא רק חרדים נוטים לקיצוניות זו. אמנם זה נובע מתוך כונוה טובה לדבוק בה' ובדרכיו ולכן לא רק אצל החרדים יש נטיה זו. יישר כח.
כ"ו בתמוז תשס"ט, 21:38
תשובה יאוהב אמתי
בבית ראשון שכל ורגש היו מאוחדים. לכן הנביאים, החכמים והמשוררים נקראו חכמי-לב. בבית שני כשהתפשטה בכל העולם הפילוסופיה היוונית שסגדה לשכל התחיל להיעשות פירוד. במאה ה-18 למנינם נוצרה בצרפת ובאנגליה התנועה החילונית המבוססת על שכל אנושי. כהתנגדות לה נוצרה באירופה במאה ה-19 למנינם התנועה הרומנטית ששמה דגש על האינדיבידואל והרגש. אחרי שהתנועה הרומנטית התקררה התחילה התקופה המודרנית, בה השכל והרגש בפירוד, אבל המצב הנכון הוא ששכל ורגש לא יהיו בסתירה זה לזה.
תגובות
סליחה על המגילה החופרת רק רציתי לחדד את העניין הזה שבאמת אשת אברך מקריבה למען התורה.
אבל יפה ממש! זה נכון כ"כ!
תודה :)
בדורות קדומים החלוקה היתה כדלקמן:
א. אם האיש תלמיד חכם, אזי הוא לומד תורה ומפרנס את ביתו. אם אשתו מעדיפה שרק ילמד תורה, אזי היא מפרנסת אותו. ואם האיש אינו תלמיד חכם, אזי הוא מפרנס את ביתו וקובע עתים לתורה.
ב. תפקיד האם לנהל את עניני הבית ולגדל את הילדים הקטנים. משהגיעו לגיל מצוות, תפקיד האב ללמדם תורה ואמנות (מלאכה) וכו'.
אלא שבדורות האחרונים, גם הגברים וגם הנשים השתנו. ודווקא מתוך שמחה ואהבת השם, יש מקום לשאול האם אין מקום לתמיכה הדדית גדולה יותר.
בכל אופן, אתה צודק שטוב יותר היה לכתוב את המאמר ללא שימוש בהכללות חרדי, דתי, חילוני וללא קלישאות. תודה על ההארה הטובה.
נ.ב. כיף לקרוא מאמרים שלך. תמשיך לכתוב!
רק שאלה- אתה מביא את זה מתוך תובנות או שאתה מסתמך על מקור שלפיו אתה כותב?
השפה טובה, קל להתחבר אליה.
יש לי שאלה: כתבת שרגש הוא המדרגה התחתונה של השכל.
אז אין רגש ושכל בנפרד כ2 מושגים שונים? כך זה נראה כביכול שהרגש הכי פחוּת. לכן לא הבנתי. (כמה מדרגות יש לשכל ואלו?)
אתה כותב על דברים כ"כ חשובים, וטוב שאתה מדבר על זה בגלוי. כי זה בריאות הנפש, הנשמה, הגיון בריא.
כי באמת, כמו שכתבת, אנו נוטים לקיצוניות, ופה יש מקום להזכיר שלא רק חרדים נוטים לקיצוניות זו. אמנם זה נובע מתוך כונוה טובה לדבוק בה' ובדרכיו ולכן לא רק אצל החרדים יש נטיה זו.
יישר כח.