קידוש רגשות: האמת והשלום אהבו

פורסם בתאריך כ"א בתמוז תשס"ט, 13.7.2009

 

תגובות

כ"ד בתמוז תשס"ט, 22:14
זאת אומרת שאתה רומז לכך שהאמת עיקר י מור ה' י
והשלום מביא לידי המצאותה?
מה שהתכונת זה שהאמת היא השכל והשלום הרגש?
אם כך אז עולם- שכל, כל תהליך העולם וכו וחסד זה השלום, הרגש. זה אומר שאמת קודמת לחסד. והאמת והשלום אהבו.
יש מקום להרחיב ולהעמיק. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף- ארץ כלפי אמת ושמיים כלפי שלום.שלום שלום אמר ה'.. ועוד ועוד.
וזה אומר שאני מבולבלת (:
כ"ו בתמוז תשס"ט, 22:02
תשובה י אוהב אמת י
לא רמזתי, אלא אמרתי שהאמת עיקר, כי העולם הבא נקרא עולם האמת. אמת ושלום אלה מדות, וכשהאמת נעדרת, השלום שממילא חשוב נעשה עוד יותר חשוב. המאמר התייחס רק ללב, שביכולתו לאהוב את האמת והשלום. מובן שגם שכל טוב חפץ באמת ושלום.



כ"ה בתמוז תשס"ט, 07:19
מאמר חשוב ועוצמתי! י אהובה קליין י
נזכרתי בדבריו של רבן שמעון:"על שלושה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום..." [אבות,א,יח]
יהי רצון ודבריו של הנביא זכריה יתגשמו במהרה: "אמת ומשפט שלום שפטו בשערכם" אז בסייעתא דשמיא נזכה לעולם טוב יותר.
שבת שלום ומבורך!
כ"ו בתמוז תשס"ט, 21:52
אמן כן יהי רצון י אוהב אמת י
אמת דבריך. העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום (רבן שמעון בן גמליאל).
כ"א באלול תשס"ט, 23:50
יפה! י עבד ד' י
בס"ד

התורה שלימה היא (ממש ניתן לראות שרעיון מתחבר לרעיון וכך הלאה והלאה והעומק אינסופי הוא) וכשקראתי את השורות הבאות:"ההכנה העיקרית לגאולה היא ההכרה שאין לאף אחד אחיזה שלמה באמת" זה ישר התחבר לי עם מידת הענווה(המאמר עסק בכלל באמת ושלום אך בעצם בעצם בעצם הכל עניין אחד הוא, שלמות), האדם מבטל את עצמו (כמובן האדם מכיר בערכו שהוא כלי להפצת שם ד' בעולם והכשרונות שלו מאת ד' והם מנותבים לשם מטרה זו) ומכיל גם אחרים, הוא מכיר בכך שלא הוא הכי טוב בעולם ובעצם גם מה שיש לו (ולכאורה הוא יכל להתגאות בזה) לא שלו הוא אלא ניתן לו בחסד מאת ד' יתברך. מתוך הענווה האמיתית הזו הוא מכיר בנקודה הפנימית של האדם אולי נקרא לזה האמת של האחר ואז ניתן להגיע לשלום. הוא מכיל אותו וחי עמו בשלום. והחייות יחדיו בשלום אמת היא, זה מממש את מידת האמת.

תהיתי אם ניתן לומר שישנה אמת מוטעה, נראה לי שאותה אמת לוקה בהרבה הבלים ובלבולים אבל נק' אמת ולו קטנה ביותר בוודאי יש בה.


ולעניין הכתיבה עצמה, ב"ה אתה כותב מקסים, אך משהו קטן הפריע לי, אתה כותב בשרשרת (עניין גורר עניין) ולפעמים קצת קשה לי למצוא את הקשר (נראה לי שהוא לא מספיק ברור), לענ"ד זה קצת מאפיין את הכתיבה שלך ע"כ ראיתי לנכון להאיר על כך.

נכון שלא צריך להאכיל בכפית (בעצם לפעמים גם לזה יש מקום..) וצריך להזיז את גלגלי המוח אבל אולי בכל זאת יש מקום לקצת יותר הסבר, לעוד כמה מילים כדי להבהיר את הקשר בין עניין לעניין.


יישר כח עצום!
כ"ב באלול תשס"ט, 00:11
חן חן, מסכים עם כל מה שכתבת י אוהב אמת י
הפסקא הראשונה שכתבת ממש מעולה. לגבי "אמת מוטעה", בכוונה לא חיברתי במאמר את שתי המלים והכוונה לניצוץ האמת שקיים בכל דבר.

אם הפסקאות השונות במאמרים אינן מתחברות זו לזו, הרי זה משום שבקטנותי טרם התקרבתי לכתיבה מתוך נשימה אחת.
מעבר לכך, כדרך הראשונים, ברצוני להשאיר מקום למחשבה אצל הקוראים. אם יש שאלות על המאמרים, אפשר לשאול ואשמח להשיב עליהן. כדאי לך לקרוא את המאמרים הבאים בסדרת קידוש רגשות...

שבת שלום!


כ"ה באלול תשס"ט, 21:40
תודה..! י עבד ד' י
בס"ד

מקווה שלא נפגעת חלילה מהערתי (שהשתדלתי שתהיה הארה ולא הערה) אם כן קבל את התנצלותי.

בעז"ה אקרא..
כ"ו באלול תשס"ט, 11:04
זה בסדר, הערתך היתה לעניין י אוהב אמת י
ט' בניסן תש"ע, 17:27
אמת לאוהב אמת י חנן.לב י
נאמר באבות שהעולם קיים על הדין האמת והשלום, ושמעתי שכוונת המאמר כולו אחד: בעולם צריך דין בשביל שלא יהיה "איש את רעהו חיים בלעו", וכל מילה כאן עם כל הכוונה, שאיש חשוב יבלע לא אשר מאת רעהו! ועוד חי! בשביל כך יש אמת שבפשטותו זוהי שמירת אמון שיוצרת סדר והאמון נוצר מכח הדין והוא לכוונת השלום, מלשון שלם, שלימות כתוצאה מסדר נכון בעולם. אין אמת בלי שלום ואין שלום בלי אמת,השאלה על מה להתחיל לעבוד קודם? או לעבוד על שתיהם יחד. אין כן המקום להרחיב ועד אוסיף להביא בע"ה דברים בנושא.
ט' בניסן תש"ע, 21:07
תשובה י אוהב אמת י
בית שמאי אחזו במדת האמת ובית הלל במדת השלום. מאחר שבדורות האחרונים האמת נעדרת, נעשית עדרים עדרים ולא מצויה במקום אחד, לעניות דעתי, העיקר הוא לעבוד על אחדות ישראל, שהאמת שכל ישראל בשורשם נשמה אחת, ולהשגת האחדות נדרש שלום.

ט' בניסן תש"ע, 22:36
והסבר דברי בהתיחסות לדבריך י אוהב אמת י    הודעה אחרונה
הדין שבאבות הכוונה לדין תורה. הדין בשביל שלא יהיה "איש את רעהו חיים בלעהו" הוא דין מלכות, שדינא דמלכות דינא. ראה לדוגמא את המחלוקת סביב העתקת חדר המיון בבית החולים "ברזילי". לא רק שיש דעות הלכתיות שונות מה נכון לעשות, ולכל אחת מהדעות התורניות טיעונים טובים, אלא שמה שהמדינה מחליטה לעשות נתפס כשרירותי. אולם אם היו יושבים
סביב השלחן כל הצדדים, מכבדים זה את צורכי זה, לומדים את כל הדעות השונות מתוך כבוד זה לזה, ולבסוף מצליחים להגיע להחלטה שמכבדת את כל הצדדים, הרי שוודאי ההחלטה היתה נובעת מאמת נעלה יותר. כדי להגיע לאמת שכזאת, לדין צדק,
נדרש שלום.