הפריע לי שאותו משפט חזר הרבה פעמים. כל 2 שורות כלומר.. אבל בהחלט הצלחת להעביר כאן את האבל על חורבן ירושלים. שנזכה בע"ה לבניין המקדש ולבוא הגואל בקרוב ממש!
ט' באב תשס"ט, 18:31
זה מ-ה-מ-ם!!יאנונימיי
לי לא כ"כ הפריע משום מה... באמת מעביר את הצער בצורה יפה וחדה!
חזרה קצת יותר מידי על עצמה. אולי אולי הייתי משנה בכל שורה את המילה 'מותי' למשהו אחר למשל 'בדידותי' או 'עזובתי' או 'אלמנותי' וכדומה. למרות שאני מבינה שהמילה 'מותי' משרתת את המילה 'תחי' שבסוף.
מאוד מאוד מאוד יפה. אשרייך שזכית להתחבר לכאב השכינה באמת. לא כולנו מצליחים לחוש בכך...
י"ב באב תשס"ט, 00:49
יישר כחימור ה'יהודעה אחרונה
את כותבת ברמה של פיוט! לדעתי כדאי היה להפחית במספר הפעמים של השורה מי יתן מותי תחתיך. היא מכסה את מה שבא אחריה. מרגישים הרבה כאב. ונראה לי עוד, שב'הוי מי יתן תחי' להוריד את הוי. זה יהיה אמיתי יותר. בשורות טובות ושבוע טוב!
תגובות
אבל בהחלט הצלחת להעביר כאן את האבל על חורבן ירושלים.
שנזכה בע"ה לבניין המקדש ולבוא הגואל בקרוב ממש!
באמת מעביר את הצער בצורה יפה וחדה!
פשוט יפה.
ושנזכה לבניין בממההררהה!!
הוֹי מִי-יִתֵּן מוֹתִי תַחְתָּיךְ, יְרוּשָׁלִַם; הוֹי מִי-יִתֵּן מוֹתִי:
חזרה קצת יותר מידי על עצמה. אולי אולי הייתי משנה בכל שורה את המילה 'מותי' למשהו אחר למשל 'בדידותי' או 'עזובתי' או 'אלמנותי' וכדומה. למרות שאני מבינה שהמילה 'מותי' משרתת את המילה 'תחי' שבסוף.
מאוד מאוד מאוד יפה. אשרייך שזכית להתחבר לכאב השכינה באמת. לא כולנו מצליחים לחוש בכך...
לדעתי כדאי היה להפחית במספר הפעמים של השורה מי יתן מותי תחתיך.
היא מכסה את מה שבא אחריה.
מרגישים הרבה כאב. ונראה לי עוד, שב'הוי מי יתן תחי' להוריד את הוי. זה יהיה אמיתי יותר.
בשורות טובות ושבוע טוב!