האתר הזה פשוט עוזר לעבוד על מידת הגאווה :D ובכל זאת - אשמח לקבל הסבר...
כתיבה מדהימה... יש בזה מעט מין הפנטזיה וזה יפה ממש לדעתי.
אין לי מה להוסיף.
פשוט קטע מדהים! (כרגיל.....)
י' באב תשס"ט, 00:52
אשמח להסביר.ימורי'ה.י
ותודה רבה. אני לא חושבת שזה מעלה שא"א להבין את הקטע, להפך, אז אין כאן שום עבודה על מידת הגאוה;)
באופן כללי - ככל שעובר הזמן יש רגישויות ודקויות שנושרות ממך, ואתה לאט לאט מתחספס והופך להיות פחות רגיש, ואם אתה ממש עומל על זה אז זה חוזר אליך, וגם הדגשתי בשיר שזה קשור מאד לבסיס בנפש של הרגישויות האלה, אם הם טובות לך או סתם אשליה שכדאי שתנבול... (דימיתי את זה לשורש של עץ והעלים שלו.. לא דימוי כ'כ טוב האמת.)
י' באב תשס"ט, 00:52
אני חושבת שהבנתי. ואהבתי!ינקודות של כיסופיםי
י' באב תשס"ט, 01:01
אממ...יגדול וקטןי
הנושא שהשיר מדבר עליו פשוט מלא פוטנציאל, אבל לצערי, לענ"ד, לא ניצלת את כולו. בבית הראשון את פותחת שני נתיבים - העלים, והשורשים. בבית השני את ממשילה את הרגישויות שבנו לעלים, ובעצם גם בבית האחרון את לא מתעסקת באמת בנתיב שסללת בהתחלה - נתיב השורש. (וגם ההזכרה של המילה שורש בסוף, נראית יותר כמו מקבילה טכנית, בלי קשר ממש רעיוני ל"חידוש השורשים את קומתיהם" - כהגדרתך). למעשה, יש תחושה שבתחילת השיר מוצגים שני צדדים לחלוף הזמן - איבוד הילדותיות הרגישה והתמימה, מצד אחד - נתיב העלים, וההתבגרות המבורכת, מצד שני - נתיב השורש. מאז, בחרת להתעסק רק בשלילי. לדעתי, זה חבל.
ולדעתי הפתרון פשוט: אם את תכתבי מעין שיר המשך (בתקופה מאושרת יותר, בה תראי גם את מעלות הזמן שעובר), הרי יצאו שני השירים נשכרים בהחלט! בהצלחה!
י' באב תשס"ט, 01:05
אהבתי.יחילא דמשכנאי
י' באב תשס"ט, 01:16
ואי,ימורי'ה.י
שכויח על ההתייחסות. באופן כללי עם הרוב אני מסכימה.(יש לי נטייה לא להתבשל עם שירים כ'כ הרבה זמן לצערי..) בעיקר המשל לא מסודר באמת והרעיון לא מתבטא בצורה מקס'. ההתעסקות בשלילי פחות מפריעה לי בשיר הזה איכשהו, בכ"מ תודה רבה. בשורות טובות.
תגובות
ובכל זאת - אשמח לקבל הסבר...
כתיבה מדהימה...
יש בזה מעט מין הפנטזיה וזה יפה ממש לדעתי.
אין לי מה להוסיף.
פשוט קטע מדהים!
(כרגיל.....)
באופן כללי - ככל שעובר הזמן יש רגישויות ודקויות שנושרות ממך, ואתה לאט לאט מתחספס והופך להיות פחות רגיש, ואם אתה ממש עומל על זה אז זה חוזר אליך, וגם הדגשתי בשיר שזה קשור מאד לבסיס בנפש של הרגישויות האלה, אם הם טובות לך או סתם אשליה שכדאי שתנבול... (דימיתי את זה לשורש של עץ והעלים שלו.. לא דימוי כ'כ טוב האמת.)
בבית הראשון את פותחת שני נתיבים - העלים, והשורשים.
בבית השני את ממשילה את הרגישויות שבנו לעלים, ובעצם גם בבית האחרון את לא מתעסקת באמת בנתיב שסללת בהתחלה - נתיב השורש. (וגם ההזכרה של המילה שורש בסוף, נראית יותר כמו מקבילה טכנית, בלי קשר ממש רעיוני ל"חידוש השורשים את קומתיהם" - כהגדרתך).
למעשה, יש תחושה שבתחילת השיר מוצגים שני צדדים לחלוף הזמן - איבוד הילדותיות הרגישה והתמימה, מצד אחד - נתיב העלים, וההתבגרות המבורכת, מצד שני - נתיב השורש.
מאז, בחרת להתעסק רק בשלילי. לדעתי, זה חבל.
ולדעתי הפתרון פשוט:
אם את תכתבי מעין שיר המשך (בתקופה מאושרת יותר, בה תראי גם את מעלות הזמן שעובר), הרי יצאו שני השירים נשכרים בהחלט!
בהצלחה!
באופן כללי עם הרוב אני מסכימה.(יש לי נטייה לא להתבשל עם שירים כ'כ הרבה זמן לצערי..) בעיקר המשל לא מסודר באמת והרעיון לא מתבטא בצורה מקס'. ההתעסקות בשלילי פחות מפריעה לי בשיר הזה איכשהו, בכ"מ תודה רבה. בשורות טובות.
משהו קטן- ניקדת באצעות נקדן או בכוחות עצמך? כי נראה לי שבכמה מקומות הניקוד לא נכון או לא מדויק.
הכתיבה שלך יפה, וכן הרעיון והמילים. יישר כוח!
תודה רבה:)
ודוקא מרגישה שאחרי עבודה גם אם מלאכותית הן יותר גדולות מההתחלה..יותר מעובדות כזה.
אין עליך, הכתיבה מהממת:)
כל הכבוד!