נֹעַם חֵרוּת-קְדוֹשָׁה מַאֲצִילָה; עַל נֶפֶשׁ אֱנוֹשׁ הָעֲיֵפָה וְהַנַּהֲלָאָה:
כְּמָזוֹר תָּבִיא רָפֶּא, וְכִרְטִיָּה; בָּרוּךְ רוֹפֵא אָמָּן שְׁעָשָׂאָהּ:
תּוֹשִׁיב בַּיְתָה תּוֹעִים יְחִידִים; גַּם מִן שָׁמַיִם תְּקַבֵּץ נִדָּחִים:
שׁוֹבָבִים יִהְיוּ, אַף נֶאֱלָחִים; בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קְרוּאִים בָּנִים:
כָּמַהּ כֹל לֵב וְקִירוֹתָיו הָמוּ; כֹּל עֲצַמוֹת יָחֵל אָמָרוּ:
עוֹר וְגִּידִים יַחְדָּו נִרְקָמוּ; וּבָאוּ כֻלָּם וְשָׁבוּ וְחָיוּ:
תגובות
משו לא חלק לי בקריאה - כנראה בגלל שזו את אני מצפה למקסימום...
אבל אני חושבת שאני צכה לקרוא את זה 'בעיון'...
אנלא מרוכזת...
סתם כך - יפהפה כרגיל!!
כדי לקרוא בעיון צריך גם את הדף מקורות של זה.:)
(אם תבקשי או יבקשו אחרים, יותר מאשמח גם להביא)
באשר לסגנון, סגנון הפיוט שבשיר היה מתאים לגלות, ואיננו מתאים לישראל בא"י וללשון הקודש. כבר ריה"ל כתב בספר הכוזרי דברים בגנות סגנון פיוטיו. לעניות דעתי, במקום ללמוד ממקורות גלותיים, עדיף שתקראי היטב את ספר תהלים, ותלמדי איך דוד המלך לקח את הלשון העממית של דורו והאציל אותה מעלה מעלה. שיר צריך להיות ראשית-כל טוב, ורק אח"כ יפה.
א. אם סגנון - הרי שאין לערבב בין השניים. הסגנון הזה לא היה מיוחד לגלות (מקום), אלא לתקופה מסוימת (כפי שהיום יש סגנון דיבור מסוים: סלנג וכד'). זה שזמן התקופה מתחבר ומתקשר עם מקום הגלות - זו כבר בעיה.
ב. התוכן ודאי לא גלותי. "גם מן שמים תקבץ נדחים"= הכוונה לנדחים רוחניים, כפי שמיטיב לתארם הרב סולובייצ'יק בספרו "על התשובה" (עמ' 97). וכן הרמיזה לחזון העצמות אינו אלא מטאפורה לענייני הרוחניות.
וזה ששירי לא טוב זו באמת בעיה. :)
שירי אכן אינו מוצלח כ"כ. נראה, אולי בנסיון הבא שלי להתחקות אחר שירתם של גדולים ממני יהיה טוב יותר.
לא התכוונתי שתכתבי בסלנג, חס וחלילה, אלא שאת צריכה לקחת את העברית הטובה שבפיך, והפסוקים מהמקורות, ולכתוב בצורה פשוטה וחיונית יותר, וקרובה ללשון דיבור, כלומר לניגון הפנימי של דורנו והדורות הבאים. את מוכשרת מאד. בהצלחה!
2. "ממנה יושע עם עני ואביון": סנהדרין צז, עב: "ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה - נגאלין"; יומא פו, עב: "אמר רבי יונתן גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה"
3. "תושיב ביתה תועים יחידים": תהלים סח, ז: "א-לקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה"
4. "גם מן שמים תקבץ נידחים": דברים ל, ד: "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' א-לקיך ומשם יקחך" וכן מדברי הרב סולובייצ'יק בספרו "על התשובה" המובאים על פס' זה.
5. "בין כך ובין כך קרואים בנים": קידושין לו, עא: "... רבי מאיר אומר בין כך ובין כך קרוים אתם בנים" ובלי קשר, מומלץ לקרוא שם הסוגיא ולהרחיב הדעת.
6. "ובאו כולם ושבו ויחיו": זכריה י, ט: "ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו"
עלי והצליחי!