בס"ד
אגוז קשה לפיצוח
כ"כ דחוק כאן, צר מדי,
עד שאין כמעט אפשרות לצאת,
הרגשה של סגירה עצמית לעולם,
והעולם מחזיר בחזרה.
שתיקה חזקה של תסכול ואכזבה,
כעס שצריך להיות על עצמך אך מאשים את האחרים,
איך קל לעשות את זה.
מחשבות מתמידות על איך הסביבה תגיב, תאמר
תחמיא או שמא תעליב?
הצילו,
תוציא את עצמך מכאן, (קול פנימי שכמעט נודם)
משווע לעזרה.
תגובות