הגוזלים שלי עזבו את הקן...

 את יותר טובה בתור משוררת או סופרת. כאן - נראה כאילו אח שלך הוא עיקר התמונה, או הירוק מסביבו.

רעיון נפלא, אבל אני מצטרפת לשומרוני, אח שלך נראה כמו מרכז התמונה [אם כי הוא יכל להיות, חמוד דווקא].

אם לא שמתם לב, רשמתי שאני מנצלת את אח שלי לצורך התמונה.. גמני בהתחלה לא רציתי שהוא יופיע, אבל לא היתה בררה, לא הצלחנו להעמיד את הענף לבד, רק אם היינו משעינים על משהו, ואז זה היה יוצא מגעיל, אז אח שלי החזיק, וזה נראה כאילו מכוון, לא?

בכולופן גם אני חושבת שהקן לא ממש בולט, אבל עם זה אין לי מה לעשות.. זה המקסימום שהצלחתי..

ונכון, אני מסכימה עם מי שאמר שבתור סופרת ומשוררת- אני הרבה יותר טובה.. כל אחד והכשרונות שלו.. רק מוזר שאומרים לי תמיד שאני כשרונית בהכל...

חשבת להרחיק קצת את אח שלך [שלא יעמוד צמוד] ולעשות זום-אין על הקן? עצה.

ולא נורא, הכשרונות האחרים שלך מחפים על הפאשלות.

תגידו אם הן אולי יותר מתאימות, או איפה אפשר לתקן כדי שהתמונה תהיה מוצלחת. את זאתי בכלל בכלל לא ערכתי, כאן באמת יש מקום למרכז (מלשון לשים במרכז) את הקן, אבל גם זה חמוד.. זה נראה כאילו הוא נוטל לולב.. לולב מקורי.. 

אם מתייחסים אל הכותרת כדו-משמעית אח שלך דווקא יתאים שם. בן כמה הוא?

לא הבנתי..

והוא בכיתה ג'.. מתוק לא?

מה הרעיון של השיר שמתוכו מובאת הכותרת? משל, לילדים אמיתיים. אותו-דבר, לגבי אחיך. רק שהוא לא נמצא בשום שלב משמעותי בחיים, מילא אם הוא היה כיתה א', או בר-מצווה... לא נורא.

היית יכולה לתלות את הקן על שיח או משהו....

גם ככה אפשר להבין את זה! לא חשבתי על זה..

פעם הבאה תבררו אצל המשורר מייד...