צירי הנפש.

מאת
כותבת
פורסם בתאריך כ"א בכסלו תש"ע, 8.12.2009
 
הגיע העת, להיפרד,
לארוז את חפציך,
לפתוח לך דלת,
ולומר שלום.
 
ואתה יודע,
כנראה טוב ממני.
שאני-שונאת פרדות,
או התחלות חדשות.
אז אתה נשאר,
ודואג שרוב הזמן אראה,
שניצחת.
 
עכשיו יותר מתמיד,
אני אוזרת אומץ
מסובבת ראשי לזרם
ומחליטה,
אני הולכת.
 

תגובות

ו' בטבת תש"ע, 21:37
שיר עם עוצמת רגשות. י אהובה קליין י
הנובע מתוך עימקי ליבך.
יישר כוח!
ז' בטבת תש"ע, 10:19
ריגשת אותי. י Miss Sunshine י
ואני לא מתרגשת בקלות...אבל בכי קצת עומד לי בגרון.

"אז אתה נשאר,
ודואג שרוב הזמן אראה,
שניצחת."

מדהים. אשתדל לעקוב אחרייך...
ז' בטבת תש"ע, 10:39
וואוו.... י בין השמשות י
גם אותי הדהים המשפט:
"אז אתה נשאר, ודואג שרוב הזמן אראה, שניצחת"

סוג של הזדהות...
ז' בטבת תש"ע, 18:48
:] י מפל י
וואו,באמת יפה..!
כבר מלא זמן לא קראתי שיר שלך...את כותבת ממש יפה!!
תמשיכי לשלוח!:]
י' בטבת תש"ע, 13:25
ווואוו תודה רבה איזה תגובות! י כותבת י
ריגשתם=)

רק היום ישבתי על המחשב וראיתי....

שוב,תודה.
ט"ז בשבט תש"ע, 20:01
-- י ליבי י    הודעה אחרונה
ממש יפה, ריגש.
וגמאני נהנתי מאותו המשפט.
''אז אתה נשאר,
ואדואג שרוב הזמן אראה,
שניצחת.''
מדהים. שכוייח!