אמא יקרה
בדרך נקברה
והגולים למולה
עוברים בשיירה
אחים מחרימים
מכרוהו למדינים
ובא אלייך,אמא
למצוא ניחומים
ואח"כ בידי כשדים
מקדש אל מחריבים
נפלו הלכו בנייך
בוכה את תמרורים
אחרי שבעים שנה
חזרו,לא כטירה
ואז נפלו הם שוב
ובביתר טבח נורא
קול ברמה אנו שומעים
נהי בכי תמרורים
ואיתך ממררים
כבר שני אלפי שנים
חזרו אלייך כבר
ושרו בחילם
"ראי רחל ראי
הם שבו לגבולם"
ואך עבר עוד רגע
הם כבר נטשוך ללא רחם
הם שכחו שהבטיחוך
"שוב לא נלך מני שדמות בית לחם"
מאנה להנחם
על בניה כי איננו
כי מבלי להלחם
את בית לחם הם הפקירו
את מחכה על אם הדרך
את ילדייך לגפף
אבל הם עזבו אותך
ובנו לך כביש עוקף
וקברו אותך שנית
עמוק בתוך הבטונית
היום קברך הוא כמו מבצר
והגישה קשה היא כבר
היו ימים שמלפנים
חייכתי אלייך מחלונים
כשנסע האוטובוס
בדרכו אל עיר יבוס
היום הדרך התעקמה
חפרו מנהרה בבטן האדמה
חשבו לקצר את הדרך
ונתקעו בבדיקות ללא שום ערך
ולבי אלייך בוכה מגעגועים
עד מתי נהי בכי תמרורים
מתי יתנפצו בני השוממה
ותמנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה ?
תגובות
את כותבת ממש יפה! מרגש...
ויהי רצון שנזכה שוב להתפלל על קברה של רחל אמנו ללא שום בעיות... אמן!
סיכום נפלא של... הטעויות והכשלונות שלנו...?
כבר שני אלפי שנים- הכפילות הזו, בכוונה?
כתיבה מעולה!
יותר נכון היה לומר שתיים.. שנה - אחת - נקבה - שתיים..
אין שנה אחד זכר שיהיה שניים..
לא?
ושכוייח!
באמת,יש מקום לשיפצורים בשיר.
יש לי בעיה,שאני כותבת ומעלה מיד ולא משאירה את זה "להתבשל "קצת לפני כן.
בכל אופן,כואב לי נורא על כל המקומות האלה שאיבדנו אותם מעצמנו לדעת,במהלך "אוסלו"
(עוד הרבה לפני הגירוש הגדול ,וחלק מהם באדיבותו של ביביהו נתניהו,לא נשכח ולא נסלח)
חורף טוב לכל בית ישראל !
גם אני עושה ככה הרבה פעמים - ז"א כמעט תמיד -
אבל כאן באה החשיבות של התגובות הבונות והמושקעות.
אם לא נגיב - לא נתקדם - וזה הכי גרוע.
לענ"ד.
הולכים לפי אלף- זכר. אבל אני עדיין לא בטוחה.
איפה הבלשנים שלנו איפה, או סתם שישיסט/ית לקראת הבגרות בלשון??