הָלוֹךְ וְחָסוֹר הָיוּ הַיָּמִים
הָלוֹךְ וְחָסוֹר, וְעִמָּם גַּם אֲנִי
מַיִם יִגָּלוּ; מֵעַל אֶרֶץ קַלּוּ
וָאֵדַע כִּי תָבוֹא אַחְרִיתִי
הָאָרֶץ יָבַשָׁה וַתִּשְׁקֹט
וְלִבִּי יֵהוֹם בְּקִרְבִּי
אֶרֶץ עֲזוּבָה שָׁמְמָה
אָנָה אָבוֹא אָנֹכִי?
כְּנָפוֹתֶיהָ – דִּמְעוֹתַי יַחְבֹקוּ
תְּקַבְּצֵן וְתוֹצִיאֵן זַרְעִי
אֶקְצְרֵן בְּגִּילַת וְרַנֵּן
הֵמָּה יִהְיוּ מִנְחָתִי
תגובות
בבקשה תגדילי את הפונט שגם אנשים פשוטים כמוני יוכלו ליהנות מיצירותייך.
....
הֵמָּה יִהְיוּ מִנְחָתִי
תמיד כיף לגלות שיר במשלב גבוה.
וכמובן, אליה וקוץ בה - זה קשה עד מאוד. הרי שהמשוררת הנכבדה שתח' צריכה בעת ובעונה אחת לדבר על עמקי נפשה, אך אל לה לשכוח את קוראיה התמימים. (לפחות בשירה, בקטע\מכתב וכד' - אל תשימו על אף אחד).
אבל - הצלחת! אמנם צריך לקרוא כמה וכמה פעמים, להתגבר על מכשולים ("ימים מלשון ים? - הבנתי!"), אבל באמת שזה מצויין.
רק הבית האחרון טיפה איכזב (יחסית לציפיות משני הבתים הקודמים). זה נשמע מופרך שמהדמעות צמח היבול. חסר מקשר (דמעות - הקב"ה - עננים - גשם - יבול) אחד לפחות.
נהנתי מאוד! היה שווה לחזור לראות את השיר שוב.
נ.ב.
את בטוחה שככה מנקדים "יבשה"?
בקשר ל"יבשה" - אם "אוהב אמת" אמר, אז כנראה שכן.:)
ברוך ה', תודה רבה על המחמאות. (:
אני לא יכול להפסיק לקרוא את זה...
תמשיכי לכתוב! כל כך כיף לקרוא את השירים שלך.
שבת של השלום והברכה,
רבקה.