אכן,
כמו שחשבת עוברים הימים.
וכמו שכבר אמרת,
מתקדמים.
אתה יודע,
כל פעם
שהרגשתי שהציפורניים שלי
מתחילות להישבר,
ואינני יכולה להחזיק יותר.
הערת אותי,
הזכרת לי,
שאפשר, שיש כח,
גם כשלא רואים כלום חוץ משחור.
אז היום,
הסתכלתי קצת למטה,
על הדרך שעברתי,
והתרגשתי, באמת.
איך הקב"ה משנה את הדברים
כביכול בדרך הטבע,
בענווה.
עצרתי את הסטופר
עד כמה שאני יכולה,
אני מאמינה יותר בגמישות של העולם.
שורפת ציפיות,
משתדלת לעקוב אחרי האמת
גם כשהיא מסתתרת.
והיא מסתתרת,
במיוחד מעיני אלה
שמבקשים ממנה בשקט להתחבא ...
הבנתי,
כמה תודה אני חייבת לו.
ולך, השליח המדהים
שהוא זיכה אותי לפגוש.
שהרים אותי כל פעם
גם כשהיה כבד מאוד,
ומי כמוני יודע שהיה,
ועדיין.
-הצעות לכותרת אחרת יתקבלו בברכה-
תגובות
ולפעמים יש ביטויים טיפה במשלב נמוך יותר. נגיד, צרם לי הקטע הבא:
'כל פעם
שהרגשתי שהציפורניים שלי
מתחילות להשבר-'
טוב, הייתי שמה חלוקה שונה לשורות, וגם מעלה משלב:
נגיד,
'כל פעם
שהרגשתי
שציפורניי מתחילות להשבר-'
או,
'כל פעם
שהרגשתי
את ציפורניי
מתחילות להשבר-'או אפילו,
'כל פעם
שהרגשתי את ציפורניי
מתחילות להשבר-'
אבל במצב הנוכחי, צרם לי.
אכן.
להחזיק איני יכולה עוד.
תמיד יישאר עוד כוח-
בהצלחה, והכותרת טובה אגב. גם לקטע יש בעיקר הערות.
אבל בסופו של דבר הן באות לשפץ דבר קיים בזכות עצמו.
אבל אני בוחרת להשאיר אותו ככה,
יעקב,עזרת לי להבין שאולי זה מסוג הקטעים שבמחשבה לאחור לא הייתי צריכה לפרסם את זה. כי אומנם השינוי שלך מבחינת מבנה קטע ודיוקיים לשוניים,הוא נכון אבל הוא לא הקטע שלי הוא משנה אותו גם במשמעות.אני יודעת שיהיו שירימו גבה ויטענו שעם כל הכבוד צריך לחשוב גם על הצד הטכני,ולמרות זאת בינתיים אני משאירה ככה.
לסיכום----
קיבלתי את ההערות,אבל מה שלמעלה,הוא בינתיים אני.
שוב,תודה.
תראי, 'כותבת', באמת - לא באתי ללמד אותך איך הקטע יראה יותר טוב, אלא איך הכתיבה שלך יכולה לצאת יותר ממוקדת וזורמת. מה שתעשי עם קריאת הכיוון הזו תלוי רק בך. אני, רק באתי לנסות לעזור.
יעקביוסף.
התגובות שלכם היו בסדר וגם אני בסדר=)
שוב-תודה על הנסיון לשפר זה באמת רק מאיר את עיני.
.
הרבה הצלחות בהמשך!
הכותרת קצת לא לעניין לשומרי תורה ומצוות. משנה הבריות זו ברכה שמברכים על ראיית קוף וכיוצא בזה...