מֵעָפָר קוּמִי

לי חסרה קצת מסגרת- שתתן תחושה שהאדמה ממשיכה מעבר לקצוות התמונה... (מסגרת של דהיה- לא מסגרת שחורה ותוחמת)

ומשו בזווית צילום- מלמעלה נותן יותר ניכור מהזדהות... אבל גם מדגיש את היופי של הסדקים

קצת חשוך מדי, היה נכון אולי לשנות גם את הזווית של הצילום...

תקוותינו מעפר קומי

מבין שברי חרסים קרועים,
מבין סיגים ושברים מנופצים,
כגלים אל חופם עצמם מתנפצים.
מתוך רגעים בולמים, חמוצים,
אל מעל חומות החוצצים.
מבין כינורות אבודים,
מתוך עולמות בודדים,
שכציר סביב עצמם מסתובבים,
מתוך נסתרים, עולים כוכבים זורחים,
את השמים בפרחים צובעים,
מנגנים מעפר של חלומות אבודים,
שרים כים נרגש ומעלים את הכוכבים!!!

;)

פסח כשר ושמח..