כח המשיכה קובע שעצם ימשך תמיד למטה-
ואני איתו.
לא מצליחה להשאיר את הראש מעל המים
ליותר משבוע.
כולם נופלים וקמים, אמרתם לי תמיד-
עוד קלישאה.
כי גם אני למדתי לומר 'יהיה טוב'
ולדעת שיהיה רע.
אף פעם לא ידעתי להציג,
אבל גם לא חשבתי שיש לי קהל.
אני עדין לא מבינה איך מים לא נגמר של דמעות ומילים
עברתי לחייך בשתיקה.
כי יש מי שחושב שאני תמיד צוחקת.
אף פעם לא תבינו מה קורה כשאני נעלמת
במסכה של אדישות.
ואיך שבפנים הכל שבור ומרוסק
למרות שהפנים שלוות.
המקום בתוכי שהפסיק להאמין מנסה למצוא
משהו חדש להאחז. לבטוח.
ורק המקום ששכח מה זה לאהוב-
לא יכול יותר לסלוח.
אבל כשיש מי שרוצה לראות אותי שוב צוחקת-
אני שוב מחייכת ושרה.
ונכון שאף פעם לא ידעתי להציג,
אבל גם לא אני בחרתי בעולם כבמה.
תגובות
חדרת, קרעת, שברת, ניפצת.
והחזרת שוב הכל למקום.
את פשוט מדהימה. אחד ה-טובים שלך!
פשוט מעולפת.
את אישיות מדהימה.
והקטע.. פשוט היה אני.
באהבה,
הלל.
אוך, הכנסת פה מלא נושאים ביחד- אבל חיברת ביניהם כ"כ טוב, שזה הפך להיות נושא אחר.
ואת...?
בבית הראשון- הייתי משנה ל"להחזיק" במקום ל "להשאיר". בלהשאיר יש משו אגבי כזה, לא מודע. ולדעתי מה שניסית לומר הוא יותר עניין של החזקה, של עמידה של התמודדות.
בבית השני- הייתי מורידה את ה"כי" הוא קצת מוריד בעיני מערך המשפט.
הבית השלישי.... יש בו בעיה כללית, קודם כל הוא שובר את המבנה. נהקישור בין שתי השורות הראשונות, לשתי הבאות חלש מדי לטעמי, הייתי מנסה להסביר טיפה יותר.את השורה החמישית הייתי מעבירה... היא קצת מציקה בעיניים. ושוב ה"כי" הזה בתחילת משפט. הייתי משנה ל- "ו"
בית חמישיי- כמה שזה טכני... אחרי ה"להאמין" חייב לבוא פסיק!!!! בעייני גם את הנקודה הראשונה בשורה השניה צריך להחליף לפסיק, אבל זה ממש ענין של ראות עיניך.
הבית החמישי מעולה...
באופן כללי אחד הטובים שלך, נהנתי ממנו מאוד. מקווה שעזרתי קצת...
תיאור מדויק ועדין..ויפה שאת מצליחה להחזיק מעל המים, שבוע..יש כאלו שגם זה לא...
מסכימה עם מסתפקת