אני מרגישה, אלוקים,
ממש בתוך הלב בפנים
שאין לי כח לעמוד מול החיים.
נכון, יש גם רגעים טובים,
ודווקא אלא עוברים חולפים
רגעים שאני לא רוצה שיעברו לעולם
ודווקא בהם רץ לו הזמן.
אבא,
פונה אני אליך בדמעות
שממעמקי ליבי הן יוצאות,
שאת כל הייסורים שקיבלתי
תיקח בחזרה אליך כמו ששלחת לי,
מבקשת אני ממך אלוקי,
שתאיר לי את הניצוץ שבחיי,
שתתן לי כח לשמוח-
למרות שכ"כ קשה לי לסלוח.
תפילה זו יוצאת מתוכי
במילים שלי,
אנא ה',
תקשיב לקול בתך,
ותקבל זו הבקשה,
ותעלה אותה מעל כסאך.
ממני,
בתך האוהבת
תגובות
לא ממש הבנתי על איזה רקע השיר נכתב. למי כ"כ קשה לך לסלוח (להקב"ה?), מכל מקום - תפילות אינן חוזרות ריקם. הקב"ה צופה ומאזין, מקשיב ושומע תפילתך תמיד.
הייתי מציעה לנסח אחרת בחלק מן המקומות. למשל "הקשב לקול בתך" ולא "תקשיב לקול בתך" וכיוצ"ב.
קווי אל ד', חזקי ויאמץ לבך וקווי אל ד'.
נהניתי.