אֵל מַעֲנֶה

בעזהי"ת.

אפשר הסבר לשורה: "פְּתַּחֵנוֹ מִלְּפָנֶיךָ – לִכְמֹהּ" ?

ראשית, תודה על תגובתך.
בקשר לפירוש: בשורה זו ישנה בקשה מד' שיפתח לבי מלפניו להתגעגע ולכסוף אליו. מקווה שהסבר זה סיפק אותך, אם לא - יותר מאשמח להסביר שוב. :)

שוב תודה.

גם אני רוצה כזה הסבר משמח!..
אפשר הסבר ל שְׁמַע וְהֲאַזֵן לִתְפִלָּתִי בְּעֵת אֲשַוֵה?
(בעיקר על המילה אשוה)

"אשוה" לשון שיווי, ועניינו דמיון כמו "שויתי ד' לנגדי תמיד". הבקשה כאן מד' שישמע ויאזין לתפילתי בעת שאני משוה אותו לנגדי. :)

לפועל שוה הוראות שונות. אמנם בגמרא (סנהדרין כב ע"א) דרש רבי שמעון חסידא: המתפלל צריך שיראה עצמו תמיד כאילו שכינה כנגדו, וכו'. אולם פשט הפסוק ענינו השמה, כפירוש רש"י: בכל מעשי שמתי מוראו לנגד עיני וכו' (וראי פירוש רש"י לתהלים כא, ו).

אין דבר, תמיד אפשר "לשחק" עם הפירושים. :)

ראשית-כל שני תיקוני ניקוד:
א. אין בעברית שוא נע ואחריו חטף. על-כן לפני חטף שוא נע הופך לתנועה. לפיכך, והאזן עם פתח באות ו'.
ב. להגות מנקדים עם חטף פתח באות הא.
והאות ל' מנוקדת בפתח.

כדאי לקרוא במסלת ישרים, פרט יט, את הפסקא על התפלה שמתחילה במלים: "עיקר היראה היא יראת הרוממות, שצריך האדם לחשוב בעודו מתפלל או עושה מצוה כי לפני מלך מלכי המלכים הוא מתפלל או עושה מעשה ההוא וכו'".

שבוע טוב

וכן תודה על ההפניה למקור על התפילה במסילת ישרים.

שיהיה שבוע טוב ומבורך.

מילים נאצלות,
מילים גבוהות,
מרוממות.

"מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון"