פורסם בתאריך כ"ט בניסן תש"ע, 13.4.2010
שיר המדבר על עם ישראל שיוצא מן הגלות אל אור הגאולה ועל מה שאורו של עם ישראל יכול לעשות בעולם!
הפזמון הוא אמרה של הראי"ה קוק מתוך מגד ירחים לחודש חשוון.
20100413022259.mp3מילים:
בחושך יושבת
לבד רועדת
והיא בוכה בשקט
בודדה עיוורת
ואז מתוך מחשך הגלות
מנצנץ אור
חוזרת אל אמא אדמה
מפיצה אור של אהבה
פזמון:
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"
עכשיו ממנה זורח אור
מתוק שמח טהור
בתוך מחשך החיים מאירה
את העולם באהבה!
"כשהנשמה מאירה..."
האזנה עריבה!!
לגאולת ישראל, מתן.
תגובות
הייתי מציעה לרשום כמה פעמים נאמר כל משפט בשיר יש לך חזרות עליהם
תרשום : X
יש לך יותר מידי חזרות
להבא תחשוב על זה .
חוץ מזה המילים ולחן טובים !