בע"ה
רצתי...
בלי להעיף מבט לאחור.
דמעות חנקו את גרוני היבש
התאמצתי בכוח להחניק את הבכי,
לא היה בי עוד כוח להתקדם,עצרתי.
נשאתי מבט אל השמיים
הם היו שחורים
אף לא כוכב קטן האיר לי
כולם נגדי.
האדמה
השמיים
הכוכבים
הכל חשוך וקר כמו אצלי בפנים
עצמתי עיניים
מנסה להירגע
מנסה להחדיר בי את ההכרה שהחושך הגדול ביותר
הוא דווקא לפני עלות השחר.
תגובות
זה ממש יפה שגם במקרה כזה של עצבות את רואה את הדברים הטובים, אשריך, זו מידה גדולה!
וחוץ מזה, הקטע יפה בכללותו.
ב"הצלחה!
כל הכבוד.
כמה קטנטנים-
* בעקרון, דקדוקית- זה או נקודה אחת או שלוש. אין באמצע.
* "לא היה בי עוד כוח להתקדם,עצרתי."- לענ"ד צריך להיות יותר הפסקה- נקודה, אנטר או משו כזה.
הלוואי שנפנים את זה תמיד!