"פייגי, תביאי בבקשה מעילים למוישי ולרבקי, אנחנו רוצים לצאת!"
"מה, אמא, הולכים לטיול?!" צביקי עצר את התלת אופן "איזה יופי!! לאן הולכים???"
"אנחנו הולכים לכותל, להתפלל. תודה פייגי,עכשיו קחי בבקשה את מוישי ותרדי למטה, אבא מחכה לכם שם בתחנה, האוטובוס עוד מעט מגיע"
"אמא, אני אקח את רבקי, טוב?" צביקי ירד מהתלת אופן והרים את רבקי "אני יורד לתחנה!"
"תודה צביקי. בוא אבריימי, אנחנו הולכים עכשיו"
אבריימי הרים את ראשו מהגמרא "לאן?" שאל בבלבול
"לכותל, להתפלל"
*
אמא, אני יוצאת למלחה עם נעה. ניפגש ב10 אוהבת סתיוJ שלח
"נו! סיימת כבר???" נעה הייתה לחוצה "אנחנו נפספס את האוטובוס
"תירגעי" צחקה סתיו "הוא יגיע רק עוד 20 דק'..."
"אהה... תראי!! יש שם קיוסק.. ללכת לקנות לך ארטיק?"
"מממ... כן, שוקובו לבן...ותחזרי מהר!! שלא נפספס את האוטובוס" היא צחקה
"די!!! זה לא מצחיק"
אחרי כמה דקות נעה חזרה מהקיוסק "קחי" הושיטה לסתיו את הארטיק "תהני!!"
"היי! הנה האוטובוס!!" סתיו עזבה את נעה והארטיק שלה ורצה לכיוון האוטובוס "בואי!!!"
"את בטוחה שזה הקו הנכון??" שאלה נעה בהיסוס
"כן, נו, קו 1- למלחה...בואי כבר!!!"
"קו 1? זה לא היה קו 18 כשבדקנו באתר???"
"לא, זה היה קו 1. בואי כבר!!! הוא נוסע!!!"
*
"מיטל, את באה לריקודגלים, כן?"
"כן...אבל אני רוצה ללכת לכותל לפני זה... יש סיכוי?"
"למה לפני?"
"אני רוצה להספיק להתפלל שם מנחה לפני שכולם יגיעו ויהיה שם מפוצץ..."
"טוב אם בא לך... אז באיזה שעה נפגש?"
*
"סתיו! סתיו הגענו!!!"
"לא נכון נעה, תירגעי! כאן זה לא מלחה!! כאן זה...זה... איפה אנחנו!?!?!?"
"אמרתי לך שקו 1 זה לא הקו הנכון!!! עכשיו סתם ניתקע פה!!!"
"תראי, כולם יורדים פה!!"
"אולי זה התחנה האחרונה?"
"לאא... אין סיכוי, את רואה ש..."
"סתיו! כולם יורדים!!! בואי נרד גם! אני לא רוצה להיתקע לבד באוטובוס" נעה הייתה לחוצה
"אז את מעדיפה להיתקע במקום שאת לא מכירה?"
"יש פה מלא אנשים.. נשאל אותם איך להגיע. בואי כבר!" ונעה משכה את סתיו. החוצה.
"לא.. נעה!!! מה את עושה?!" סתיו הביטה בהלם על האוטובוס המתרחק "נעה!!!"
"בואי... תראי! כולם הולכים לשם!"
נעה וסתיו הלכו עם זרם האנשים, מבולבלות.
"נעה, לאן הבאת אותנו??? זה לא מלחה!!!"
"היי!! אני יודעת איפה אנחנו!! אנחנו בכותל!" ה ריעה נעה בהתלהבות
"בכותל?" שאלה סתיו בפקפוק "מה זה?"
"זה מקום קדוש. אמא שלי אמרה שפעם היה פה הבית מקדש"
"וואללה" סיננה סתיו והביטה בקיר האבן העתיק שלמולה "מאד- מאד פעם"
"כן. בואי נלך לשם!" נעה התחילה לגרור את סתיו לכיוון הכותל
"מה?!" סתיו נעצרה בפתאומיות "בואי הנה, נעה, ותקשיבי לי טוב טוב, שומעת?! אם במקרה נראה לך שאני הולכת ללכת לשם ולהיכנס לתוך הצפיפות הזאת של כל האנשים, אז את טועה ובגדול!!! הכל שם פשוט שורץ דתיים. אם את רוצה- לכי תתפללי בכותל הזה שלך ומצדי אפילו תחזרי בתשובה. אני נשארת פה!!!" אמרה בהתרסה
נע ה אפילו לא הקשיבה לה "נלך לשם שתי דקות, משם נלך לשוק הערבי, טוב? יש שם דברים שיא החמודים... אחר כך נתפוס קו 18 ונסע למלחה"
סתיו הבינה שאין ברירה. נעה זה נעה.
היא נכנעה ונתנה לנעה לגרור אותה לתוך הצפיפות הזאת של כל האנשים.
*
"אוף... שהדתייה הזאת תחנך את הילדים שלה" חשבה סתיו בעצבים והסתכלה בילדה הקטנה שהתרוצצה בלי הפסקה בין הנשים ודחפה את כולם.
"מה זה?" חשבה רבקי והסתכלה על הילדה הגדולה שהיא דחפה בטעות "למה היא לובשת מכנסיים ולא חצאית או שמלה???" היא הלכה לאמא "אמא!" היא לחשה לה בקול, שתשמע. "למה הילדה הזאת לובשת מכנסיים ולא חצאית או שמלה?" אמא לא ענתה לה, רק הסמיקה, ופייגי לקחה אותה הצידה"
הדס חיכתה למיטל שתסיים להתפלל, ובינתיים הסתכלה מסביב
"איזה חוסר טאקט" חשבה לעצמה כששמעה את שאלתה של הילדה החרדייה "ככה הם מחנכים את הילדים שלהם?!"
"איך לא חם לה, לעזאזל?! למה היא מענה את עצמה עם השרוולים המזעזעים האלה?!" תהתה נעה בשקט כשראת את הבחורה הדתייה מתנועעת בדבקות כשסידור בידה.
"איזה חוסר צניעות! איך היא לא מתביישת להגיע ככה לכותל?!" חשבה פייגי כשהסתכלה על הילדה שרבקי הצביעה עליה מקודם.
"אוף, הדתיים האלו!!!" התעצבנה סתיו כששוב דחפה אותה הילדה הקטנה.
"אוף, החילוניים האלו!!!" התעצבנה פייגי כשראתה איך הילדה הזרה כוסת על פייגי המסכנה.
"אוף איתם! לא נותנים להתפלל בשקט!" התעצבנה מיטל "כל היום רבים ומתווכחים"
*
"קרן, תראי לי שוב את הצעיף הזה שקנית" ביקשה נאדיה "כן, האחד הסגול"
"הי!! תראי כמה יאהוד!" נעצרה קרן בהפתעה "מה זה פה, הפגנה?"
"לא! הם מתפללים!!!"
"מה?! היאהוד מתפללים במסגד אל-אקצה????" קרן התבלבלה
"מה פתאום!!! הם מתפללים בכותל!"
"אה, הבנתי, זה קדוש גם להם!"
"יא- אללה! תראי איך הם מאוחדים, ימח שמם!!!"
"כן.. כולם ביחד, לא משנה הרמה הדתית או העדה..."
"כלב אחד באיש אחד...כמו שאומרים"
"הלוואי עלינו"
"כן, אה?"
תגובות
אולי כמה תיקונים קטנים יתנו יותר אמינות לסיפור--
"בכותל?" שאלה סתיו בפקפוק "מה זה?"" אין ירושלמי שלא מכיר את הכותב... אולי בתל אביב- יש...
"כשראתה איך הילדה הזרה כוסת על פייגי המסכנה" -כועסת
יש קצת טעויות הקלדה וטעויות מבלבלות פה ושם (התעצבנה פייגי כשראתה איך הילדה הזרה כו*ע*סת על *פייגי* המסכנה), ולא הכרחי להשתמש בכל כך הרבה סימני קריאה וסימני שאלה ביחד, אבל זה לא גורע מהיופי של הסיפור, שהוא כל כך נכון.
ממש!
" "מה?!" סתיו נעצרה בפתאומיות "בואי הנה, נעה, ותקשיבי לי טוב טוב, שומעת?! אם במקרה נראה לך שאני הולכת ללכת לשם ולהיכנס לתוך הצפיפות הזאת של כל האנשים, אז את טועה ובגדול!!! הכל שם פשוט שורץ דתיים. אם את רוצה- לכי תתפללי בכותל הזה שלך ומצדי אפילו תחזרי בתשובה. אני נשארת פה!!!" אמרה בהתרסה"
משפט מאוד מאוד לא אותנטי. אף נערה שאני מכירה לא הייתה אומרת את המשפט הזה. בבתי ספר ממלכתיים מדברים המון על הכותל, לוקחים לטיולים לכותל, והמחשבה שהכותל הוא בלעדי לציבור הדת"ל \ חרדי מוטעת מאוד. לרוב רובם של החילונים יש זיקה לכותל.
יש קטע כזה לאולפנסטיות לחשוב שחילונים הם מוטציות, ולהתחיל לכתוב עליהם סיפורים בלי ללמוד ובלי לדעת בכלל.