תמימות לאבא!

פורסם בתאריך ט"ו באייר תש"ע, 29.4.2010

  יש בתוך תוכי פחד ויראה,
גם התלבטות - תחושה נוראה.

רוצה בנשמתי לעשות רצונך,
להמשיך כאז להיות בקרבתך.

אבל נעלמת לי פתאום,
והתמימות הלכה, היא כבר אינה.
איפה האור שהיה אז באפלה?
היכן נמצאת לה כל הגדולה?

אתה מסתכל עלי,
שומע את כל מחשבותי:
השאלות והתשובות;
ההתלבטויות הקשות.

אני עוד על השביל, מחפשת אותך,
את המקום בו אהיה במחיצתך.
מוצאת סימנים על השביל שמשאירים אותי מעט.
אך שלח לי כח אנא עוד קצת.

 

תגובות

ג' בסיוון תש"ע, 14:37
ממש ממש יפה! י אנונימי י
מרגישה הזדהות...אשרייך! =]
ג' בסיוון תש"ע, 21:39
יפה יפה!!! י יויון י
ד' בסיוון תש"ע, 20:07
תודה רבה!! י בריאת אלוקים י
י"ד בסיוון תש"ע, 15:23
מדהים!!!!!!!! י שרוש י
ממש אבל ממש יפה!
נ.ב-נראה אם את יודעת מי אני.....
י"ז בסיוון תש"ע, 17:16
חמודה!!! מהמם!! וואוו.. כולי התפעלות... י תניה י
כ"ח באלול תש"ע, 22:54
ממש מדהים י חנן.לב י

תמצאי בע"ה גם שביל ולא רק "מעט" כמו בשיר.
כ"ה בתשרי תשע"א, 18:18
אני לא יודעת אם לזה ממש התכוונתי י בריאת אלוקים י    הודעה אחרונה
אבל תודה רבה על התגובה! :)