הזמן מכאיב ולא נותן לי מנוחה,
עושה לי דהז'הוו לתקופות קשות יותר,
לימים שבכיתי בהם.
אני יודעת שכמה שהזמן יעבור, נתרחק
עד שלא נוכל לחזור.
מרחוק או מקרוב,לא משנה מאיפה תסתכלו-
כבר לא תראו אותי נופלת.
עברו כבר הימים שכולם יכלו לראות
לכמה חלקים אני נשברת.
מרחוק אני רואה משהו מנצנץ,
לא ברור, אבל עושה לי דהז'הוו לתקופות יפות יותר,
לימים ששמחתי בהם.
ואז אני חושבת שאולי יש סיכוי
שמשהו בכל זאת יסתדר.
תגובות
עמוק וכואב.
את היחידה שבאמת הצלחת לנסח את זה!!!
זה אומר כ"כ הרבה דברים!!!
בהצלחה בהמשך..
"ואז אני חושבת שאולי יש סיכוי
שמשהו בכל זאת יסתדר."
גם אני אהבתי מאוד את הנימה האופטימית הזאת.כיף לקרוא שירים כאלה מידי פעם:)
תודה לך:]
והקטע האמצעי בקטע כ"כ הזכיר לי....
בהצלחה!
כמו תמיד- מדהים מקסים..
את מודעת לכך שאת גומרת לי את כל המילים שיש?
מהמם. להגיד שהתפעלתי? כל יצירה שלך מחסירה בי פעימה מחדש. (או אולי היה כדאי שאת זה אני אשמור ליצירה הבאה?)
בריאת אלוקים