מדותיהם הטובות של ישראל

נהניתי לקרוא את המאמר הנפלא והמחכים.
הצלחות בהמשך הדרך...

ברכה והצלחה בכל מעשיך.

חבל שלא ציינת המקורות של כל המדרשים. ובכן, כיוון שרציתי לעיין בהם חפשתי ב"גוגל". כדאי שתוסיף: בבא בתרא ח, עא; בראשית רבה נט, ד; בראשית רבה לג, ג.

לגבי המדרש השני (בראשית רבה נט, ד), במקור כתוב אמר רבי זעירא: שבקותיה, דהוא ידע מה הוא עביד" – משמע שלא בהכרח חשב שאין זה יאה לתלמידי חכמים, שאחרת לא היה אומר להם "עזבו אותו, שיודע מה הוא עושה"?

ועוד מנפלאות הגוגל: http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/agadot/yonatan-2.htm

תודה על המאמר הזה. :)

המקור לאגדה השניה ירושלמי פאה פרק א, הלכה א. ונאמר בירושלמי: והוה רבי זעירא חמי ליה ומימטר מן קומוי, אמר חמי להדין סבא איך הוא מבהית לן. אותה גרסא של האגדה נמצאת בכתובות יז ע"א. ובגמרא נאמר: א"ר זירא קא מכסף לן סבא. פירש רש"י: שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו. בגרסא של האגדה בבראשית רבה דברי רבי זעירא נאמרו ע"י רבנן: ואמרין רבנין למה עביד כדין, למה הוא מבזה את אוריתא, ואילו רבי זעירא הגן עליו. מכל מקום, אמוראי א"י הביאו את האגדה, גם בירושלמי וגם במדרש רבה, כדוגמא טובה לגמילות חסדים.