באש אהבתי, אש געגועי
-כואבת-
את משאי, את ייסורי
ובליבי אישי יוקדת-
לך אלי תשוקתי
איזה צמא עצום נפער בי
בעומק נשמתי.
דלת שנפתחת,
חבל משתלשל
מושכני למעלה.
ובין שתי קצוות-
-מהורהרת-
-מתלבטת-
תורה לבני אדם ניתנה
ולא למלאכי עליון,
אך איך ניתן פה לשומרה-
אל מול כל השאון?!
מוצפת קולות,
מוקפת צלילים,
בין למעלה ללמטה
כוחות מנוגדים.
רגע נוסקת,
רגע שוקעת,
יש ואישי בי כאילו גוועת.
אולם תמיד היא בקרבי מלחשת,
לנצח לא יידם קולה.
ולוואי ותהא היא השלהבת
למעלה מאליה עולה
תגובות
תקפידי על חרוזים טובים.. זה יכול לשדרג את השיר בהרבה.
הבית האחרון נהדר, אם כי יש בו תחושה של סיכום, של מסר.. תחשבי על זה.
השיר יפהפה. כתוב ברמה! ישר כוח!
ממש לא התכוונתי שזה ירגיש ככה,להיפך,כל הטרה בהעלאת השיר היא לשתף,ולא לשמור אותו "לעצמי":)
אבל האמת שכשהעלתי את השיר זה היה יותר מרווח והרגיש לי יותר נכון,במצב העכשווי זה באמת מרגיש קצת בעייתי.אם ה' ייתן לי כח אולי אני אערוך בהמשך....
בכולופן-תודה רבה על הביקורת,היא מביעה המון אכפתיות!!
אשמח לשמוע דעתך על השיר בכללי!(לבד מטעויות כתיב ...)