גאווה.

מאת
כותבת
פורסם בתאריך י"א בתשרי תשע"א, 19.9.2010
בימים אחרים
לא ממש רחוקים
הייתי עוזבת.

בבמה קצת גבוהה
אולי יותר מרשימה
הייתי מוותרת לעצמי,
קצת יותר.

אבל עכשיו,
כשהימים קשים
וזה פנים מול פנים
המציאות מראה בלי בושה,
שהיא גם מכוערת.
עכשיו,
כשסימני שאלה
צפים ועולים.
(והתהום מנוקבת)
אין ברירה אחרת -
לנשוך שפתיים,
להאחז.

נשארת.

תגובות

ט"ז בתשרי תשע"א, 01:24
כותבת יקרה י אנונימי י
החלטת להישאר
אך אין זה
בל יסולח

החלטת להיאחז
אך אין זה
מנוגד לאור הזך

מאור האומה
קושר אותנו
אל אמא אדמה
אל ארצנו תהילה

לא מתוך מציאות מדומה
אנו כאן
וכאן נישאר
לעד

ט"ז בתשרי תשע"א, 10:08
וואוו י קלאופטרה י
בס"ד

החרוזים שלך כ"כ כ"כ מוסיפים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
אמל'ה!! זה מטריףףףףףףףףףףףף!
יש בזה פפוולל דברים! והכנסת אותם בצורה כ"כ יפה! יווא! זה כ"כ טוב!

ט"ז בתשרי תשע"א, 10:37
שיר מדהים! י חנן.לב י

לקח לי רגע להבין אותו, אבל היה שווה...
כ"ה בסיוון תשע"ג, 20:12
את מדהימה!מדהימה... י אנונימי י    הודעה אחרונה