הנני

[אני בעיקר זוכר את ההקשר, אבל אם אפשר אז אצטט מדוייק]

"לכן ייזהר האדם בכוונה זו, שישאל מאת הבורא ברוך הוא שיתן שכל ובינה ודעת ישרה לידע הדרך אשר ילך בה. וידע למאוס ברע ולבחור בטוב. כי כמה בני יש שחפצים לעשות מצות ויש שני דרכים לפניו, ואינו יודע איזה דרך יכשר, ובאיזה מהם ימצא חן בעיני אדוניו. [הערה אישית שלי: אולי "גם מזה ומזה אל תנח ידך כי ירא אלקים יצא את כלם" ?] ואם בא לו איזה בינה ודעת בעבודת הבורא יתברך או בתורתו הקדושה, יתן בברכה זו הודאה עצומה על זה."

ואם הייתה לי תעוזה הייתי מוציא את הדברים מעט מהקשרם המקורי וכותב על זה משהו, אולי עוד אוכל וגם אעז.

כמוני, באותו שלב

האמת בוקעת ועולה מבין החרסים

בגלל שזה יכול להקלט כמופשט, זה כ"כ מתקשר לדברים שונים. וזה יפה בעיניי, הצלחת לעשות זאת היטב.
אפשר ממש לראות את המילים, להרגיש את ההתרפקות של הבן, את מה שלא נאמר אבל מצוי באויר.

אהבתי את הדיאלוג בין האב לבן, את השונה והדומה ביניהם. אפשר ממש לכתוב בעקבות השיר שלך דברים נהדרים.
תודה מעומק לב

יישר כוח! כל הכבוד.

רק שתי השורות האחרונות הבנתי שזה על הבן.