יקרה שלי!

פורסם בתאריך י"ד בטבת תשע"א, 21.12.2010

יקרה שלי!

שאלת אותי מה שלומי,ואני שלחתי לך חיוך קורן,

אבל בלב רציתי לבכות.

שאלת אותי איך עוברים הימים,ובקול שקט חלקתי חוויות,

אבל בלב רציתי לזעוק לך את הזוועות.

זרקת לי מחמאה,ובתגובה צחקו לי העיניים,

אבל בלילה,רחוק ממך,הן שרפו,הורידו דליים של מים.

אמרת לי בכל הזדמנות שיש לי לב ענק,לב זהב,

וכל כך רציתי לצרוח לך,כמה שהוא קטן,כמה שלא נותר בו עוד מקום להכיל,-הוא כולו שותת דם.

הענקת לי חיבוק,והידיים שלי עטפו אותך בחיבוק חזרה,

אבל בלילה,אותן הידיים,ננעצו בכאב בבשר החשוף,מנסות להחניק זעקה.

 

ואת לא תיארת לעצמך,יקרה,לא דמיינת.

לא העלית בדעתך שאני בסך הכל שחקנית מוכשרת בהפקה של החיים.

וכשהחלטתי בסוף להיעלם,להתחבא מאחורי המסך השחור של חיי,

לא הבנת מה קורה,למה אני בעצמי מתכנסת,למה הפסקתי לחייך.

-האם כעת תביני,יקרה שלי,שפשוט נגמר לי הכח להמשיך לשחק?!

 

 

 

 

 

תגובות

ט"ז בטבת תשע"א, 13:15
דיי... זה עצוב כמה שזה נכון... אני הייתי שם י מקווה לטוב י
הייתי שם- עד שהחלטתי לשנות. ועכשיו החיוך שלי הוא כבר לא משחק.
ט"ז בטבת תשע"א, 16:20
שמחה שנגעתי... י טל אוריה י
וסחתיין על האומץ לשינוי..
ט"ז בטבת תשע"א, 17:06
ווואו. ו-ו-ו-ו-א-ו. י אספרנזה י
זה רק מה שיש לי להגיד..
ט"ז בטבת תשע"א, 17:15
נגעת לי בלב!!מכירה טוב מאוד תסיטואציה!! י הללי נפשי י
חתכת כישרון!!!
ט"ז בטבת תשע"א, 17:32
מדהים. י בקטנה י
הרבה מחשבה.
נפלא!
ט"ז בטבת תשע"א, 19:10
וואו.לא חשבתי שזה כ"כ ייגע... י טל אוריה י
ט"ז בטבת תשע"א, 19:11
וואו.לא חשבתי שזה כ"כ ייגע.. י טל אוריה י
אנשים,ריגשתם!(ו..אני ממש אשמח לשיחה אישית עם מי שהמציאות הכואבת הזו מוכרת לו,שהוא היה שם..)
ט"ז בטבת תשע"א, 21:25
כולנו שחקנים בהצגה הגדולה י L ענק י
קרה לי פעם רק שאני בן
ושיט! יש לי דמעות בעיינים?
לא זה סתם גרגיר אל תתיחסו.
י"ז בטבת תשע"א, 12:51
ואווו י שירו למלך י
באמת שזה ממש ממש מרגש. כתוב בצורה מאוד ברורה שממחישה את העניין..
כתבתעל נושא שכנראה רגיש אצל כולם בגלל זה כולם מתרגשים..
ממש יפה.
י"ז בטבת תשע"א, 13:46
וואו עומדות לי הדמעות בעיניים י אנונימי י
נגע בי ממש יישר כוח..
ט"ז בטבת תשע"א, 22:08
מצוין י אנונימי י
נפלא כתוב בצורה טובה
ומעורר מחשבות
כל הכבוד !
י"ט בטבת תשע"א, 16:36
כתוב מעולה י שירת העשבים י
התיאורים מדוייקים, מעבירים רעד ומעוררים צמרמורת.. מרגש.
י"ט בטבת תשע"א, 17:27
תודה לכולם! י טל אוריה י
מעודד לשמוע שאני לא היחידה שחווה מצב כזה...
שמחה שהצלחתי לגעת ולרגש!
י"ט בטבת תשע"א, 22:35
לגמרי י גדול וקטן י
נושא שכ"כ מוכר אצל כולנו... "המסיכה" שחייבים לשים.

קצת ביקורת בונה:
ההדגשה ממש הפריעה לי...
חוצמזה הנגיעה בנושא הייתה בצורה יחסית בנאלית ו"רגילה" (מבחינת אובייקטיבית. ברור ש-לך הטקסט הזה אומר הרבה יותר.)

בהצלחה!
כ' בטבת תשע"א, 17:42
גדול וקטן, י טל אוריה י
האמת,גם לי ההגשה הפריעה.. לוידעת למה שלחתי את זה ככה...
לגבי ההערה השניה שלך-לא ממש הבנתי למה התכוונת,אשמח לפירוט!
כ"ג באדר א׳ תשע"א, 21:18
אוי , אני מכירה את זה יותר מידי טוב... י האלי גאלי י    הודעה אחרונה
פשוט חיה בזה ובוכה כל יום מחדש...