כשחורשים וזורעים צומח!

פורסם בתאריך י"ז בטבת תשע"א, 24.12.2010

 

תגובות

י' בשבט תשע"א, 18:38
אני דווקא לא מרגיש את זה... י חנן.לב י

הכל העלה ריקבון ועדיין כך המצב,
עד שלא יראו עץ גבוה - גבוה שום דבר בעולמנו לא ינוע.

אולי לאדם כלפי עצמו הוא יתחבר לרגש של הדברים,
אבל הציבור שיודע זה מרגשותיו של זה אנו רחוקים...
י"א בשבט תשע"א, 17:46
מתנגדת ^^ י ככה... י
בסיעתא דשמיא

לדעתי הצמיחה נעשית מתוך הרקבון. ואם אין צמיחה- סימן שהרקבון עוד לא הושלם.
אמנם אפשר לצמוח גם בלי רקבון אבל התפתחות אמיתית ובריאה מגיעה רק ממקום שורשי בלב, רק אחרי הרקבון.

השיר עצמו יפה מאד, וכבר אמרתי שאני בהחלט מסכימה עם התוכן.
יהיו שיגידו על השורה האחרונה שהיא מבולבלת מבחינה תחבירית, אבל אני דווקא אהבתי את החצי שיבוץ תנכ"י הזה.

שכוייח!
י"ג בשבט תשע"א, 22:07
אני גם חושבת שהצמיחה היא מתוך הרקבון י לחיות באמת י
כתבתי על זה שיר שעדיין לא הועלה.
אבל השיר הזה הוא סוג של תקווה.
ט"ו בשבט תשע"א, 13:00
לא כ"כ התחברתי... י נועוש=]]!! י    הודעה אחרונה