בע"ה.
אומרים שנסעת לנשום אוויר קצת אחר,
כי ראית שאני לא צריכה אותך יותר.
כשאני שמחה וטוב לי-את מרגישה לא שייכת,
ובלי לומר שלום את פשוט נעלמת.
יכולת לשאול אם אני רוצה שתשארי,
ואולי אני אלמד להתחלק איתך בשמחה שלי
אבל לא השארת שום כתובת, או איזה מידע
שאוכל לחפש אותך, ולומר שאת עוד נחוצה.
אומרים שאת מסתירה כנפיים, באיזה מעיל גדול ורחב.
ובכלל, הרבה אומנים כותבים עליך עכשיו.
אבל את לא יודעת, כי את כבר לא קוראת שירים
את ברחת, ולקחת לי איתך את כל המילים.
יכולנו ביחד ללמוד לכתוב גם על הטוב,
להראות את השמחה, להגיד קצת תודה.
תעשי לי טובה-אני יודעת שאת עוד בתוכי,
קצת קשה לי בלעדיך, אז אולי תחזרי?
תגובהתגובות