תהומות גאווה

מאת
calvin
פורסם בתאריך ט' באדר א׳ תשע"א, 13.2.2011

תהומות גאווה.

 

היית למעלה בתהומות הגאווה,

טעמת מהמתיקות לפני שהיא עזבה.

כולם כאן בוחנים אותך בקור,

מוודאים שלא תדע איך לחזור.

 

יחד עם הנחש אתה משיל מלבושים,

שהיו לך לנחמה ועכשיו הם יבשים.

במהירות שבה עלית, נפלת לבורות,

ששנים לטרף קל הן שוחרות.

 

אתה נזכר בדרכך אל הגדולה,

עת גאוותך לבדה השמיעה קולה.

לא היה עוד זולתך בעולם,

וכל שהיה לך לאוהב אז נעלם.

 

הנחש האפל נכרך סביבך לאט,

וכבודך האבוד מנסה לנשום מעט.

גאוותך אמנם התנפצה לעולמים,

אך בחיוך את ראשך אתה מרים.

תגובות

י"א באדר א׳ תשע"א, 16:20
יפה י בקטנה י
עושה רושם של חרוזים מאולצים קצת.
י"א באדר א׳ תשע"א, 22:19
מקסים. מקסים. י בריאת אלוקים י
כ"א באדר א׳ תשע"א, 01:26
תודה שהחזרת לי את עצמי י חנן.לב י    הודעה אחרונה