אמונה.

בעזרת ה'.

אני חושבת שאני מתחילה להבין, לאן הדרך אותי מובילה.

אור שגדל עם הזמן מראה לי את הכיוון-

לאן ללכת במקום החדש-ישן שהבאת אותי.

עכשיו לפעמים זה קצת לא ברור, קשה לי להבין כשאני פה לבד.

כי פתאום הלכת, ואני צריכה למצוא את הכל בעצמי,

ולהתקדם, וליפול. ולקום.

ונשארתי פה רק אני,

עם אותה אמונה שהדלקת אצלי

שהכל מאורגן ומדוייק,

ומה שצריך להיות-הוא שיהיה.

והכל מאיתו-

הטוב, וגם הרע.

ומה שנראה רע-

הוא בעצם טוב גדול, שכרגע לא מובן.

אולי התשובה תטהר לי קצת את הנשמה,

ואז המחשבות המעיקות יעזבו אותי.

אולי הבטחון יחזיר לי את השמחה,

ויגרום לי להרגיש כמה אני חזקה.

פעם תחזור, ותראה כמה גדלתי.

"אל תשמחי אוייבתי לי,
כי נפלתי-קמתי.
כי אשב בחושך-
ה' אור לי."