יתמות.
בודדה אך מוקפת.
את הכאב בפנים נוצרת.
שבורה ורצוצה
מתגעגעת, דאוגה.
משוועת לחיבוק,לחיוך של הורי.
ליואב הצדיק שהלך לו מחיי.
לרוך של הדס,לטוהר לתמימות
לצחוק של אלעד שהלך מבלי לשוב.
איך מכילים את כל הכאב
וממשיכים הלאה?
אם רק תתנו לי סימן
שאתם משגיחים עלי מלמעלה.
[לזכר משפחת פוגל ז"ל, ה' יקום דמם]
תגובות
אינו יכול להעמיד את עצמו במקומם...
אני לא בה לתת הערה על אופן הכתיבה שלך או על הרגש החזק שהוא מעביר
רק אני חושב שלא מתאים בעיניי שאדם יכתוב שיר לבטאות כאב של מיהו אחר כי זה לא יתקרב לכאב שעובר על משפחות שנרצחו אהוביהם
תודה!
רק פשוט ניסתי קצת להבין מה תמר עוברת בלי ניסיון להכנס לראש שלה הוא משו בסגנון..
סתם כדי להזדהות.
אינו יכול להעמיד את עצמו במקומם...
אני לא בה לתת הערה על אופן הכתיבה שלך או על הרגש החזק שהוא מעביר
רק אני חושב שלא מתאים בעיניי שאדם יכתוב שיר לבטאות כאב של מיהו אחר כי זה לא יתקרב לכאב שעובר על משפחות שנרצחו אהוביהם
תודה!
פשוט לו הכנסתי את עצמי כבן משפחה...
דורש מחיקה?
תעשי את שיקולייך.
סה''כ זה טוב.