עץ הדעת -פרק ב'

מאת
יונה
פורסם בתאריך א' בכסלו תשס"ז, 22.11.2006

 

 

יוצא לדרך.

פונה ימינה ביציאה מהקריה,עובר על פני רמת ממרא,זאת שכולם קוראים לה "גבעת החרסינה" וממשיך לכיוון "צומת הזכוכית".

אפילו השמות העממיים של שכונות העיר מעידים עליה שהיא הבית .ארמון מפואר בחומרי קישוט-זכוכית וחרסינה ומספק לכל רחבי הארץ שיש – "שיש חברוני".

עובר על פני טרסות וחלקות מעובדות בצידי הדרך.פעם היו הרבה יותר כאלה.

היום צידי הדרכים מתכסים אט אט בבניה צפופה .מאז שהתחלנו אנחנו לבנות,גם הערבים בונים הרבה יותר.

כשנכנסנו לגור בבתים החדשים של קרית ארבע,זאת היתה גבעה שרק עכשיו טעמה את טעם הטרקטור.

שנתיים לפני כן,היא היתה חשופה ומטורשת כמו כל הגבעות מסביבה.

היום הקריה מוקפת בבניה ערבית מכל העברים ,ממש עד הגדר שבה הקיפו אותנו .

הם בונים כדי לחנוק אותנו בתוך הגדר.ובצד המזרחי התחילו לבנות מסגד ,הוא אמור להיות בין המפוארים במזרח התיכון והצריח שלו מתוכנן לגובה 25 מטר.

וכל זה ממש על הגדר.עמדת תצפית וצליפה ישר פנימה לתוך הקריה.

גם שם לא היה כמעט כלום כשהגענו. בית אחד ערבי בודד,ובמרחק גבעה ועליה אלון בודד.

 

 

היום הגבעה הזאת בנויה כולה ובראשה מבנה גדול,בית ספר ערבי,כנראה. על הגג עמדה של צה"ל.

 

פעם לקחתי את המשפחה לטיול על הגבעה הזאת. נדמה לי שזה היה בל"ג בעומר.

על ראש הגבעה היה האלון הגדול,שולט בבדידותו על כל האיזור.

לרגליו היה מבנה קטן מאבני המקום.  האבנים שסוקלו לאורך חורפים רבים של חריש והכשרת האדמה לזריעה. במבנה הזה ישנים החקלאים בעונות הקציר והקטיף ,כאשר הם נשארים בשדה לשמור על יבולו.

"שומרה" – זה שמם של הבתים הקטנים האלה.

עשינו פיקניק לרגלי העץ והילדים שיחקו במחבואים בין מבוכי השומרה. יום קטן של אושר.

 

אבל זהו,היום הכל איננו. בתים ובתים ובתים ,בניה פרועה ובלתי חוקית של אויבינו,ואנחנו מתכווצים ומצטמצמים בתוך גדרות,ומתחבאים בתוך רכבים ממוגנים.

מחר אני צריך ללכת שוב ל"מס רכוש" כדי להגיש בקשה לפיצוי על תיקון שמשת המכונית.

כמעט כל שבוע אני "חוטף" אבנים  לפחות פעמיים . ולפעמים אלה ממש מטחים.

ברכת הגומל זה דבר כמעט קבוע בזמן האחרון…..

 

 

מדליק רדיו. נשמע חדשות קצת,מה קרה במשך השבת…

 

בקיץ האחרון נסע ראש הממשלה יצחק רבין לאוסלו,נורבגיה ונפגש שם עם רב-המרצחים ימח שמו.

הוא חזר משם עם הסכם שמבטיח לערבים אוטונומיה וצבא ,וכאילו זה לא מספיק, מדינת ישראל עצמה היא זאת שאמורה לספק לערבים את הנשק.

רבונו של עולם. הם יצאו מדעתם לגמרי !

 אם הם כל כך מתקיפים אותנו עם אבנים,ה' ישמור!מי יודע מה יקרה אם יהיה להם נשק ביד?

אני לא מבין את זה. אף אחד לא מבין את זה.

 מה, הם כבר שכחו את פרעות תרפט? ואת כל מה שקרה אחרי זה? איך הם מסוגלים להיות כל כך תמימים ולחשוב שאפשר לעשות שלום עם הערבים האלה,ועוד לתת להם נשק ?נורא ואיום !

 

החדשות נגמרו. קצת פרסומות,ואחרי זה "שירים ושערים".זה לא מעניין אותי.

מחפש תחנה אחרת… או ,הנה.

שירים עבריים,ומנגינות של ריקודי עם. נהדר !

בעצם הקיץ האחרון לא היה כל כך גרוע.

היה אפילו משמח מאד. בשעה טובה ומוצלחת בפעם הראשונה זכיתי לחתן בת.

בתי השניה נישאה במזל טוב. זאת היתה שמחה !

מצטרף בקול לעופרה חזה בשרשרת משירי ר' שלום שבזי ,ומתופף באצבעותי על ההגה.

מזל שהרגליים על הדוושות, אחרת הייתי יוצא גם בריקוד…

 

וכבר אני מגיע לצומת הזכוכית.

 

 

 

תגובות

א' בכסלו תשס"ז, 19:45
נחמד.. ; י קרוע י
א' בכסלו תשס"ז, 22:43
יפה אבל י פלפלתי י
יש לו לענ"ד קצת בעיה בתור סיפור, חסר לו צבע.. חסר גם המתח של הפעם הקודמת..
א' בכסלו תשס"ז, 22:49
המתח היה בגלל שהוא היה קצר (מה שכל כך עיצבן אתכם) י יונה י
ולהחזיק מתח גבוה קצת קשה לי.
כ"ד בניסן תשס"ז, 21:15
זה בסדר:) י צחקן י
ב"ה
את מכפרת על כך בכתיבה יפה, כשרונות מעיר האבות שנושבים באוויר (גם החנוק)
יום יבוא ותבנה קריה יפיפיה!
יצחק.
כ"ד בניסן תשס"ז, 21:18
אולי עוד תצליח להחזיר לי את החשק לספור הזה:),נראה ; י יונה י    הודעה אחרונה