בעזרת ה'.
שעה ורבע. מתגמדים מול
הדקות האחרונות.
מבט בשעון מבהיר לך
שעוד ארבע דקות בדיוק
הכל יגמר.
את יודעת
12:56. מבט חטוף מבהיר לך
שפתאום יש סיכוי,
רק את, את אל תעשי כלום.
תנוחי.
את טיפשה
12:58. הזוי שאין כלום שיכול לשנות.
מה שלא יקרה-הכל נשאר אותו דבר.
את מבקשת, אולי בכל זאת קצת
עזרה שמימית.
את מחכה
12:59. אל תשלי את עצמך,
מה שלא קרה כבר ארבעה חודשים
לא יקרה פתאום,
תוך דקה.
אחת.
הגיע הזמן לכבות את האור
ולעבור.
תגובהתגובות