רק זיכרון.

מדהים איך שהכתיבה שלך משתייכת לכל כך הרבה אנשים, מה שקורה בחיים ממש.
מבטאת במילים מה שאני לפעמים לא מצליחה להגדיר לעצמי.
נשמע מהשיר געגוע חזק למישהו מסויים מאוד, הדבר הכי כואב. וכנראה שלפעמים לא עוזר להתגעגע ואין אפשרות להתחבר לאותו אדם שוב וצריך להמשיך הלאה,לנסות לאהוב אנשים אחרים ולהיות איתם, זה משכיח טיפה ונותן כוח.
(יכול להיות שאני לא הבנתי לגמרי, אפילו כמעט בטוחה=])

שיהיה בהצלחה!
אני...:)

תודה לך.
מהמם..

וממשיכה להיות.

מדוייק? רק זיכרון? רק תמונה.
זה מכלול, נשמה. זה הכל. זו דמות, שלא משנה מה תמשיך ותלווה אותך, במאור פנים, בחיוך, בליטוף. היא שם איתך, ולא רק בתמונה.

תעצמי עיניים לפעמים חזק, ותרגישי. היא שם.

היו קטעים עם כתיבה יותר ברמה שלך, אבל זה קטע שהתמימות של המילים בלי התחנפות עושה אותו לטוב, למרות שלדעתי יש עוד מה לעבור עליו.


מקווה שאנחנו על אותו גל בעניין.
בכ"מ, חיבוק אמיץ.
[לא הספקתי לומר לך שגידלת אותי בשבת..]

גידלתי אותך?

מקסים!!! הזדהתי בכל כולי.

קצר ולעניין