מוכה.

פורסם בתאריך ט"ו בתמוז תשע"א, 17.7.2011

הרגשתי מושפלת.

הרגשתי את גופי מוטל אפרקדן על הריצפה, והם רומסים אותי באכזריות.

 

חשתי שנחילים של דם נספגים בעפר שתחתיי,

אף שלמעשה שום איבר בגופי לא נפגע.

 

והם המשיכו לבעט בי,

מגפיהם הכבדים שוברים את טיפת הכבוד העצמי שעוד נותר בי.

 

זעקתי.

צרחתי.

התחננתי שיפסיקו.

אך קולי לא נשמע.

 

ומתוך הטישטוש והכאב, שנייה לפני העילפון עוד הבחנתי

איך שוב הם מכוונים אלי

 

את חיצי מיליהם.

 

תגובות

ט"ו בתמוז תשע"א, 18:00
כ"כ כ"כ.... י עכבר הכפר י
עצוב, נוגע, כואב...
ט"ו בתמוז תשע"א, 20:57
זו היא גאונות!!! י יהודיה מאמינה י
הצורה בה בחרת להעביר את המסר.
השורה האחרונה המסבירה את כל הרמזים שעברו בשורות הקודמות.
זו היא פשוט יצירה!! יצירה לשמה!
מקסים. אהבתי ממש. יישר כוח, והלוואי ולעולם לא נהיה בצד הפוגע, ומתוך כך גם לעולם לא יהיה צד נפגע. אמן!
ט"ז בתמוז תשע"א, 00:21
אמן. י טל אוריה י
יהודיה מותק,תודה.
שימחת מאוד. :)
כ' בתמוז תשע"א, 11:57
מהמם ועצוב י רק שמחה י    הודעה אחרונה
בשורה האחרונה נראה לי שצריך לכתוב מילותיהם ולא מיליהים..
מדהים!!!