ויעקב הלך לדרכו
מצר על יריבותו
פוחד מעשיו אחיו
עָמו יכרית בתוכחתו יחריב.
ויוָתר יעקב לבדו
התגלמות חרדתו תקַפְתו
והנה חולם הוא ביבוק
מלאך הלוחם בו –ברוך עמוק
ויוכל לו יעקב אבינו
נאבק בפחדיו (זה עלה בבשרנו)
גיד הנשה זיכרון לדורות
הצל של עצמנו מפחיד מצרורות
ובבוקר הנה רואה את עשיו
לא חשש ולא פחד לא מודד צעדיו
געגוע וחום תפסו מקומו .
רץ וישתחו בכה על צווארו.
ומאז עד אלינו הנחיל זאת האב
אם נרצה את אויבינו להביס בשדה קרב
ביבוק בחלומנו על פחדנו נגבר
האוייב אז ממילא ברגלנו מרמס .
הרים וצל הרים בינם משתעשעים
מי מהם יותר צבאות
הביס בטרם קרב.
אל נפחד מהצל של עצמנו
חתמתי זה מכבר.
רבי נחמן אמר זאת
באחד משיריו .
אותו החלפנו
התאמנו לרחשי ליבנו .
שכן
כה אמר רבנו :
כל העולם כולו
גשר צר מאוד
והעיקר
לא להתפחד כלל.
ואנו שרנו :
"לא לפחד כלל"
כאילו הפחד יש בו ממש
תגובות