אתם יודעים שהרבה פעמים אני בוכה, עצובה -בגללכם.
הלא אחי ובשרי אתם, אנו אחים! ערבים זה לזה!
אבל, התהום פעורה בינינו, הדעות כה קוטביות, כה שונות...
לא פעם קרה שבגלל דעות לא זהות התחילו מכות בין חברתי מהכיתה לביני, ובין עוד אנשים מכם לאנשים משלנו.
בלבכם יש רחמים, רואים את זה. לב יהודי -יש לכם. אבל, צריך לזכור שלא צריכים לרחם על האויבים; כי אם במלחמה ירחמו על האויב-הוא יתגבר, ישמיד את כולם -גם את מי שריחם עליו.
אתם מנסים לתת לאויבים חלק ונחלה -מרחמים, ולא מרוע ח"ו, אך צריך לזכור- אחים ואחיות אהובים שאם ניתן לאויב אצבע- הוא ירצה את כל היד.
כן, אני מאלה שנראים לכם כמחרחרי ריב ומדון.
אלה, שמנסים לריב עם כולם.
אלה ששונאים אתכם...
אבל, תדעו שיש בליבי אהבה גדולה ועזה אליכם, ורק בגלל מעשיכם נהיינו כה מנוכרים אליכם.
אני מתחננת, אחים אהובים ואחיות אהובות-אל תרחמו על האויב-תרחמו על האחים שלכם, תשובו חזרה מהדרך העקלקלה שאת צועדים בה בלי שימת לב, אל תנסו להפוך יוצרות ויצרים, אל תרחמו על האויבים, אל תשנאו את האחים.
אנחנו רוצים אתכם, אנחנו משפחה גדולה, משפחת עם ישראל...
תגובות