כל הזכויות שמורות
זה השער להשם
את פניך בקשתי, אומר לא אסתיר,
בדרכים שצעדתי עמד מולי קיר.
כשמעט התאמצתי וניסיתי לשבור,
שום פירור לא עקרתי - רק נפלתי לבור.
שם העין פקחתי, מנסה להכיל,
כשלפתע הבנתי: זה אינו קיר רגיל.
זהו קיר שעומד כחומה בצורה,
מחפש לב חומד להוציא מצרה.
ובשער הזה יכנסו חלשים,
גם תמים והוזה, גם דלים ורשים.
ויבואו מילים של ערגה ותפילה,
כפריחת העלים - כן מילה ומילה.
ובאור הראשון, עת אני מדבר,
שוב יסור החרון והקיר ישבר.
ומתוך השברים יעלה שיר חדש,
כרפרוף פרפרים - יבנה המקדש.
את פניך בקשתי, אבי אוהבי,
הן היום לו חיכיתי - אלינו תביא.
אל תסתר את פניך, חוס ורחם
וזכור לפניך: "זה השער להשם".
אבקש לא לכתוב תגובות העוסקות בחשיבות הכותל אל מול הר הבית. הסתפקו בתגובות ענייניות.
תגובות
בהצלחה!
החומה הקשה והשברירית....
הרעיון העוצמתי לבד חלחל לליבי,
אך אני עומד להעיר (ללא רחמים:)), כי החמצת, הלכת על חלש מידי, הרקע של השיר יפה, אבל הבשר של השיר, המבנה מאוד מעניין ואחיד, אבל העוצמה חסרה. חסר את האמת - זו שמפוררת אותך ומזכירה לך מי אתה.
אני מנסה עדיין להתעמק ואולי תאיר את עיניי...