הנה הוא כאן, ממש כאן, לידנו, קרוב אלינו יותר מתמיד.
בא אלינו במיוחד, כביכול יורד הוא מגדולתו, ממעלתו.
משפיל את כבודו והודו כדי להגיע אלינו, המון העם הפשוטים והבזויים.
הוא איננו בא עם כל פמלייתו ומלוויו.
התזמורת אינה מנגנת לפניו
ושטיח אדום לא נפרס לרגליו.
הוא כאן לבדו, ללא שום תפאורה חיצונית.
נמצא הוא בשדה הפתוח, בלי שום מחיצות כלל.
הוא אינו הגיע בקול רעש וצלצולים, קולות ורעמים
אלא בקול דממה דקה, הפורטת על מיתרי הלב.
רק קול השופר התריע על בואו, הולך וחזק עד מאד.
קורא לנו לבוא אליו, כמו שאנחנו, בלי שום פוזות
ללא מסכים המפרידים ביננו.
קורא לנו לשוב אליו, אל עצמנו.
להתקרב, להתחבר למקור.
הנה הוא כאן, ממש כאן.
כבר אפשר להריח אותו, לחוש אותו.
כפסע מבדיל ביננו לבין המלך
מלך מלכי המלכים.
תגובות