ירדתי אתמול לגן. לחפשךָ,
שמעתיךָ מסתובב שם, לבדךָ.
לא קלה היתה הירידה,
כמו טיפוס על הר גבוה.
לא לשווא ירדתי את העלייה.
אך הרגשתי
שלא מצאתיך.
עמדתי אתמול בגן
בלעדיךָ
חשבתי שהלכתָ, חמקתָ ואינךָ.
חישבתי שהאדמה תפער את פיה
תבלע אותי, אך היא שבה והקיאה.
כרעתי על בירכיי בתחינה,
קרעתי את בגדיי לחנינה.
רעיתי בשדה זר
חיפשתיךָ בניכר.
ואז אתמול, שמעתיךָ בגן, לבדךָ
כל כך שמחתי, נירגשתי לפגישתי עימךָ.
איך התארגנתי לפני בואי לראותךָ.
ועתה
איכה?
אולי כזבו השמועות.
חמקו העיתות ועזבתָ השדות?
שוב פיספסתי את המועד,
קם נופל
מחפש אותךָ לי לסועד.
כסומא מהלך בינות הריסות.
מחפש קירבתךָ, מנסה לנסות.
אוי, מלכי
לשדה ירדתָ
שדה בו השיבולים זהב
וקוצרים אחוזי רעב.
שדה שפתחו תעתועים
ובו קולות מהדהדים.
קוראים לי למלכי
ואני, רוצה לבוא בכל מאודי.
מדלג בין ההרים
אפוף געגועים.
מלך נשגב, באתי אילךָ ברצוני לרצונךָ
חיפשתיךָ, אך עיני מדמעות סמאו ניכחה.
אנא מלכי מלך רם ונישא
גלה כבוד מלכותךָ,
עלי
בבקשה.
תגובות
מדהים.
לאהוב ולכאוב.